יום ראשון, 25 באוקטובר 2015

דוקטור בנימין וגנר - קורות חיים

הכשרה מקצועית  של ד"ר בנימין וגנר בתחום רפואה ופסיכיאטריה
  • 1970-1977 לימודים בפקולטה לרפואה בבואנוס איירס, ארגנטינה - בני וגנר
  • 1980 תחילת התמחות בפסיכיאטריה
  • 1990 קבלת תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר
  • 1994 סיום לימודים בבי"ס לפסיכותראפיה , אוניברסיטת ת"א.
שרות צבאי של ד"ר בנימין וגנר
  • 1983-1984 שרות חובה: פסיכיאטר צבאי במרפאה לבריאות הנפש הצבאית בתל- השומר.
  • 1984-2002 שרות מילואים פעיל כפסיכיאטר צבאי.
  • 2002-2004 שרות מילואים כפסיכיאטר צבאי בהתנדבות.

ד"ר בנימין וגנר - עבודה כפסיכיאטר, פסיכותרפיסט ומדריך בפסיכותראפיה
  • 1989-1990 ראש צוות ילדים ונוער במרפאה הקהילתית לבריאות הנפש , הרצליה.
  • 1990-1998 מנהל יחידת ילדים ונוער במרפאה לברה"ן רמת-גן, שרותי בריאות כללית. .
  • 1985-עד עתה קליניקה פרטית- טיפול פרטני לילדים, נוער ומבוגרים.
  • 1999- עד עתה מנהל "מכון וגנר"  בהנהלת ד"ר בני וגנר לטיפול בילדים, בנוער ובמשפחה

-מטפל ומדריך בפסיכותראפיה פרטנית לילדים ונוער
-מנחה, מדריך בטיפול קבוצתי בילדים ובעבודה טיפולית בקבוצות ילדים לצוות ממקצועות הבריאות.מפתח אסטרטגיות לעבודה טיפולית בקבוצות לאבות , לעבודה טיפולית בקבוצות ילדים בגיל בי"ס ובילדים בגיל הרך עם לקויות התפתחותיות. 

פעילות מקצועית עבור מוסדות שונים ויזמות מקצועיות של ד"ר בני וגנר
  • 1996- בי"ס "נתיב", הרצלייה, לילדים בעלי הפרעות התנהגות. לאורך השנים תפקידים שונים בהם יועץ פסיכיאטרי לצוות הטיפולי, מנחה ומדריך קבוצות הורים ומדריך תרפיסטיים בטיפול הקבוצתי בכתות ביה"ס.
  • 2000-01/2009: עורך חוות דעת על פי מינוי של בתי משפט לענייני משפחה.
  • 2000-עד עתה הנחלה והדרכה שוטפת על הנחיית קבוצות לילדים במסגרות שונות בארץ בתחום החינוך הפסיכולוגיה והבריאות .מנהל פורומים על אבהות ו"פסיכותרפיה של הילד" הסגורים לאנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש.
  • 2008- העברת סדנאות והשתלמויות בנושא העבודה בקבוצות ילדים לצוות ממקצועות בריאות הנפש וממקצועות הבריאות
  • 2010- הקמת מרכז " דרך הקבוצה" להכשרת מטפלים בהנחיה וטיפול בקבוצות ילדים.

בני וגנר - פעילות קהילתית- התנדבותית:

בחו"ל-

במסגרת הקהילה היהודית בבואנוס איירס ארגנטינה תפקידים שונים,כגון:
לאורך שנים מדריך, מורה ומחנך . שחקן בתיאטרון האידי לנוער,מנחה ערבי תרבות בקהילה.

בארץ-

  • 1985- קידום נושא "האב החדש" המעורב רגשית בחיי ילדיו דרך המדיה האלקטרונית והכתובה, סדנאות, הרצאות לקהל הרב ולאנשי מקצוע, סדנאות לאבות, פורום " אבות" סגור לאנשי מקצוע
  • 2000- 2006 גזבר האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר.
  • 2004- מנהל פורומים סגורים לאנשי מקצוע בנושאים שונים כגון: הפסיכותרפיה הפרטנית של הילד, אבהות, עבודה טיפולית בקבוצות ילדים.
  • 2010- חבר הנהלה באגודה השיתופית למתיישבים קהילתיים רמות מנשה

חברות של בני וגנר באיגודים מקצועיים 
  • חבר האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר.
  • חבר בעמותה הישראלית להנחיה וטיפול קבוצתי
  • חבר באיגוד האמריקאי להנחיה וטיפול קבוצתי IAGPA

פרסומים מדעיים של ד"ר בני וגנר
  • Koslowsky, M., Bleich, A., Greenspoon, A., Wagner, B., Apter, A. and Solomon, Z. J., (1991), Assessing the validity of the Plutchik Suicide Risk Scale. Psychiatr. Res., Vol. 25(4), pp. 155-8.
  • Koslowsky, M., Bleich, A., Apter, A., Solomon, Z., Wagner, B. and Greenspoon, A., (1992), Structural equation modelling of some of the determinants of suicide risk. Journal of medical Psychology, Vol. 65(2), pp. 157-65.
  • Roe, D., Chopra, M., Rudnick, A., Lachman, M. and Wagner, B., (In press), search for the lost self: Developments is the understanding of coping and recovery processes among people with severe and persistent mental illness. Policy and social welfare.
  • Roe, D., Chopra, M., Wagner, B., Katz, G., and Rudnick, A., (2004), The Emerging Self- in Conceptualizing and Treating Mental Illness. Journal of Psychosocial Nursing & Mental Health Services, Vol. 42(2).
  • ויס, וווגנר, ב. (1997), טיפול קבוצתי בילדים. מקבץ: ביטאון האיגוד הישראלי לטיפול קבוצתי, כרך ג', עמ' 7-42.

לא רק רפואה

בזמן האחרון מצאתי את הזדמנות לממש את אהבתי לבמה. כבר בילדותי ובנעוריי השתתפתי בהצגות בתאטרון הקהילתי בארגנטינה. לאחרונה אני משתתף כשחקן ראשי בהצגת הבכורה לתאטרון אזורי מגידו.
ד"ר בני וגנר (משמאל) בחזרות להופעה

יש פה במועצה הרבה כוחות של אנשים מאוד מוכשרים ומאוד מקצועיים בתחום התאטרון והמשחק, כמו במוזיקה, מחול, ושירה, ואני חושב שמאוד חשוב לייסד ולטפל גם בקבוצת תאטרון. אנחנו היום בעיצומן של החזרות וזו חוויה מדהימה. 19 שחקנים על הבמה בקומדיה שנונה ומצחיקה, עם אנשים כל כך מוכשרים, בחברות, בהומור, בגיבוש. נפלא. המוטיבציה שלי מאוד מאוד גבוהה וזה מה שמאפשר לי למצוא את הזמן הנחוץ ואני, כמו כולם, מרגיש מחויבות מאוד גבוהה ומצפה בקוצר רוח לעלות על הבמה.

כתבה על השתתפות של ד"ר בני וגנר בהצגות תאטרון אזורי מגידו:  http://www.megido.org.il/media/sal/pages/glion_yaoli_15.pdf

יום חמישי, 22 באוקטובר 2015

במכון וגנר אנו עוסקים בעבודה טיפולית בקבוצות ילדים עם הפראות התפתחותיות והתנהגותיות. זוהי גישה טיפולית ראויה ומיטבית עבור האוכלוסייה הצעירה עם קשיים רגשיים-חברתיים ועבור ילדים עם לקויות התפתחותיות ממקורות שונים. איך עושים את זה? להלן מדריך לטיפול קבוצתי לילדים בעלי הפרעות התנהגות.
ד"ר בני וגנר - ראש מכון וגנר לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים

יום שלישי, 20 באוקטובר 2015

ד"ר בנימין וגנר - איך יתמודדו ילדים ונוער עם חרדה? המדריך הזמין להתמודדות.


לא פעם ולא פעמיים שמענו על תופעת החרדה בקרב ילדים ובני נוער.
כדי להבין איך לעזור לילדינו להתמודד עם החרדה אלינו להבין כמה דברים.
מה היא חרדה? ממה היא נובעת? במה היא נבדלת מהפחד?

בשביל כל זה חיברתי מדריך קצר וזמין בנושא חרדה בקרב בני נוער והתמודדות עימה:
מדריך זמין להתמודדות של ילדים ונוער עם חרדה
מאת ד"ר בני וגנר פסיכיאטר ילדים ונוער http://the-group-way.co.il

מהי חרדה?


  • חרדה הנה תחושה כלל אנושית, אות אזעקה פנימית הבאה להודיע ולהתריע מפני סכנה ממשית העומדת להתרחש.
  • היא מבשרת התרחשות של סוג של אירוע כגון: אסון, קטסטרופה או אירוע דרמטי אחר.

מה ההבדל בין חרדה לפחד?

  • פחד הנו תגובה טבעית, אנושית ורצויה לנוכח איום ממשי ותכליתי בחיים המציאותיים.
  • הפחד קשור תמיד למצב אובייקטיבי ולקיום של גורם מסכן ממשי.

אז מה בכל זאת ההבדל בין חרדה לפחד?

  • התחושה יכולה להיות דומה.
  • ההבדל המרכזי הוא בקיום או באי-קיום של גורם מציאותי, ממשי לתחושת הסכנה הצפויה.

בעוד שהפחד מתעורר מול סיכון אמיתי, החרדה הנה תחושה סובייקטיבית הנובעת יותר מהמערך הפסיכולוגי של האדם הצופה את הקטסטרופה, שמבחינתו "בוא תבוא", כי הוא חש אותה בתוכו.

איך חרדה באה לידי ביטוי?

  • החרדה נוטה "להתחבא" ואף "להתחפש" בגוף האדם והיא שולחת לו איתותים כוזבים, המרתיעים אותו מפני סכנה נוראית העומדת לקרות.
  • מהם אותם איתותים כוזבים?-
  • רעד, חולשה, דפיקות לב, קוצר נשימה, סחרחורת, תחושת עלפון, זיעה מרובה.
  • מה עובר על האדם החווה איתותים אלה?-
  • הפחד הגדול הוא לאבד שליטה, למות או "להשתגע".

איך החרדה באה לידי ביטוי?

למה בכל זאת האיתותים הם כוזבים?

  • החרדה היא מאוד "טריקית" ובעלת המון תחבולות. היא נותנת תחושה של "מחלה", כאשר למעשה אין כלל מחלה.
  • האיתותים הנם תגובות פיזיולוגיות, טבעיות, המשתחררות בבן האדם מאז הוא קיים על פני כדור-הארץ. מטרתם להרתיעו לקראת התמודדויות לא צפויות וקשות.

למה הכוונה בכך שהחרדה "טריקית"?

  • לחרדה דרכים משלה להשתלט ולהכניע בן-אדם-
  • לחרדה שאיפות לכבוש את ליבם של ילדים ומבוגרים.
  • היא אוהבת לתפוס את כל תשומת הלב, לתפוס את "כל הבמה".
  • היא אוהבת לראות עצמה "בכותרות הראשיות" ולזכות ב"כל הזרקורים" לעברה.
  • לפיכך, כל הזדמנות שתינתן לה להוכיח שהיא גדולה וחזקה היא תשתמש בה לטובתה, היא "תתנפח", תרגיש "מאוד חשובה", "כוכבת נולדה" ותציק יותר ויתר למי שהעניק לה חשיבות רבה מעין זו.

האם לחרדה נקודות תורפה?

  • בהחלט.
  • החרדה פגיעה בעיקר במצב אחד ברור: כשמתעלמים ממנה. או! אז היא מרגישה מאוד מושפלת, היא "מתכווצת", חשה מקופחת ולא רצויה ועל-כן היא מעדיפה "להוריד פרופיל" ולהסתלק מהשטח ב"בושת פנים" ו"על ארבע".
  • כתוצאה מכל אלה, החרדה מפנה את עצמה מ"הבמה המרכזית" והאדם עשוי לתפוס בחזרה את השליטה לחייו.

יום שישי, 16 באוקטובר 2015

האם הילדות בימינו הולכת ונעלמת? 



השאלה, די מפתיעה, הנשאלת בימינו בקרב החוקרים את התפתחותם החברתית של ילדים - האם הילדות בזמנים המודרניים הולכת ונעלמת? האם תם עידן הילדות?
ואני מרשה לעצמי להוסיף: האם בעת הנוכחית מה שכונה בעבר  כ "קסמה של הילדות" – פסה מהעולם?שאלת החוקרים הנ"ל מתכוונת לשאול האם הגיע סוף לתפישת "ילדותיות ההיסטורית" כפי שהיא הומשגה בתקופה הרומנטית של המאה ה- 18 וה- 19?
כפי שחוקר בשם דסברג (DASBERG) קבע בשנת 1975 המונח "ילדותיות היסטורית" התייחס בזמנו לדרך גידול של ילדים תוך שמירה על היותם קטנים - פשוטו כמשמעו. כלומר, שמירה על זכותם להיות "ילדותיים" ולא מודעים לעובדות החיים ולרזי עולמם של מבוגרים.
המושג של ילדותיות קבע הפרדה חדה וברורה בין עולם הילדים לבין עולם המבוגרים. על ההורים היה להוביל את ילדיהם במהלך גידולם והתפתחותם צעד אחר צעד ובהדרגה אל תוך עולם המבוגרים. עולם שעד אז, היה נסתר עבורם ולהכין אותם לעולם לכניסה אל העולם הזה.

להמשך קריאה:



יום רביעי, 14 באוקטובר 2015

"אוליבר טוויסט" 2012 - גם ב 2015.


עוד ב 7 במרץ 2012 בערב חג פורים כתבתי פוסט בשם "אוליבר טוויסט 2012- התפתחות או נסיגה חברתית?" שעסק באיך ילדים מתמודדים עם תופעה של הורים עסוקים. 
היום כבר שנת 2015 והמצב לא השתנה. גם היום הורים ממשיכים לעבוד שעות על גבי שעות ונאלצים להקדיש את זמן ההורות היקר שלהם לעבודה. לכן אני חושב שהפוסט הזה עדיין מאוד אקטואלי וחשוב לקריאה, אז אני הולך לשחזר אותו כאן.


שינויים כלכלים-חברתיים ותמורות מרחיקי לכת בעולם העבודה משפיעים כיום בצורה ישירה, חדה ודי בוטה בעולם המשפחה בכלל, ובחיי ילדים בפרט. אין ספק, שבחברה העכשווית בעלת אופי מערבי מקום העבודה "שאב" את ההורים לתוכו בצורה חסרת תקדים – לדוגמא: שני הורים עובדים שעות לא שעות- על חשבון ההנכחה ההורית שמתמיד הייתה מנת חלקה של חיי המשפחה. כלומר, אין שינוי, כמובן, באהבה ההורית ולא בכוונות הנכונות של הורים  להעניק לילדיהם את המרב והמיטיב . כיום הנוכחות ההורית הנו מוצר הנעדר- ברמות ודרגות שונות- מבתים רבים בישראל.

ילדים קטנים לרוב אינם מבינים את מהותו של אותו מקום עבודה אליו נשאבים הוריהם ביום- יום  ולעתים קרובות, הוא גם גורר אותם אליו  בבית – בשעות הערב- וגורם להם להיות מחובר אליו  דרך הרשת, מסרונים, שיחות טלפוניות וכד'. אין הכוונה שאם מכירים את המקום הפיזי אז השאלה הזו מקבלת מענה. זוהי שאלה כללית יותר: "למה הוריי עסוקים כל כך בעבודה ופחות נמצאים איתי"?

אצל בני- אדם , בשונה מבעלי חיים אחרים הנוכחות ההורית הנה חיונית וקריטית לגדילה והתפתחות רגשית תקינה , דרך דיגום, תיווך ושיתוף חוויתי יומיומי וכד'. על פי רוב, ילדים נמצאים במסגרות חינוכיות של אחרי שעות הלימודים כגון צהרון ולעתים גם ב- "ערבון". ויש מי שהציע בציניות מסגרות משלימות נוספות, כגון: " לילון"  או "שחרון" שיכין את הילדים ליום חדש. זה באמת לא מצחיק.

האתר של מכון וגנר

מכון וגנר עבר לאתר החדש שלו !

האתר נמצא בכתובת http://www.the-group-way.co.il
האתר החדש מתמקד בעיקר בנושא קבוצות הילדים. יש בו הרחבה לגבי הקורס שניתן לעבור במכון וגנר. רשימה של המרכזים שעברו השתלמויות וקבצים ומצגות שהיו באתר הישן.


אתר  the-group-way.co.il

ד"ר בני וגנר
פסיכיאטר ילדים ונוער ופסיכותרפיסט. מנחה ומדריך בטיפול קבוצתי בילדים במסגרות חינוך בריאות ורווחה במרכזים טיפוליים ושיקומיים באזורים שונים בארץ. מנהל "מכון וגנר" ומרכז "דרך הקבוצה". מפתח אסטרטגיות לעבודה טיפולית בקבוצות ילדים בגיל הצעיר עם לקויות התפתחותיות ובילדים עם קשיים רגשיים-חברתיים-התנהגותיים

גב' אדית וגנר

קליאנית תקשורת , מדריכה מוסמכת. M.A. ייעוץ לחינוך המיוחד. בעלת ניסיון רב באבחון וטיפול פרטני וקבוצתי בילדים עם לקויות התפתחותיות. עוסקת בהדרכת בעלי מקצוע במסגרות החינוך המיוחד, החינוך הקדם יסודי והבריאות. משלבת היבטים מתחומי התפתחות שונים יחד עם הראייה הרגשית בעת בניית אסטרטגיות עבודה בקבוצות טיפוליות.


אתם מוזמנים להיכנס ולהתרשם ואף להציע הצעות דרך דף הצור קשר שנמצא באתר.

בכבוד רב

ד"ר בני וגנר, מנהל מכון וגנרמנהל מכון וגנר