סוגי חרדה - המשך למאמר של ד"ר בנימין וגנר

בעבר כבר פרסמתי מאמר על תופעת חרדה בקרב ילדים ובני נוער. היום אני רוצה לדבר על תופעת חרדה בכללית.
מהי? איזה סוגים יש לה? ואיך ניתן לתפל בה?

סוגי חרדה

• מוכללת. 
• פוביה. 
• חרדה חברתית :אילמות בררנית 
• חרדת פרידה :סירוב ללכת לביה"ס. 
• חרדת כישלון ו/או הצלחה :חרדת מבחנים. 
• הפרעה טורדנית כפייתית- OCD 
• חרדה פוסט-טראומטית.- PTSD

פוביה

הילד מעתיק את החרדה לאובייקט חי או דומם, לסיטואציה או למקום מסוים. מאמצים וניסיונות חוזרים להימנע ממפגש עם מקור החרדה. מפגש עם מקור הפוביה מעורר התקף פאניקה 

דוגמאות: 

• School Phobia
• אגורפוביה: פחד ממקומות פתוחים. 
• קלאוסטרופוביה: פחד ממקומות סגורים. 
• בעלי חיים, חושך, ספרים

חרדה חברתית

חרדה ספציפית: פחד ממצב חברתי מסוים, כגון: דיבור בכתה, או אכילה בנוכחות אחרים, הופעות בטכסים. 
חרדה החברתית מוכללת: הפחדים עולים במצבים חברתיים שונים ורבים, כגון: לפגוש ילדים, לשחק אתם, לדבר עם מבוגרים/מורים 
החרדה פוגעת בתהליכי חיברות וברכישת מיומנויות חברתיות. היא גורמת לבדידות רגשית, לעצב ולתחושת "שוני" מעיקה ומטרידה. 
בבסיסה: הימנעות, חשש להיפגע, להיות מקור ללעג, להיות מובך, להופיע כלא תואם או מוזר.

אילמות בררנית

• דיבור רק בנוכחות סביבה קטנה, מוכרת ולא מאיימת. 
• לרוב מדברים במשפחה הגרעינית. 
• לעתים גם עם ילדים 
• מסרבים לדבר עם מורים /מבוגרים זרים 
• הקושי שלהם עצום והמועקה גדולה 
• על פי רוב חשים לא מובנים וסובלים מביקורת רבה בייחוד אם קיימת ציפייה שהשתתפו בשיעור בכתה.

חרדת פרידה

חרדה גבוהה אצל הילד לגבי בריאותם ושלמותם של הוריו, חרדה ממצב שיכפה עליו פרידה מהם . "שכחו אותי בבית". החרדה מתעצמת בעת: הליכה לבית הספר, לטיולים עם הכתה, שעליו להישאר לבד בבית/ לישון אצל חברים . בזמן פרידה: בכי, כעס, מחאה, סירוב להיפרד, שלשולים ותלונות סומאטיות, כגון: כאבי בטן והפרעות בשינה. 

הילד דורש לישון עם ההורים. 

יש פגיעה ניכרת בתפקוד החברתי- למידתי של הילד ושל הוריו ( עקב "סירוב הילד "לשחרר את ההורים("

הפרעה טורדנית כפייתית  - OCD

אובססיביות (טורדנות) מחשבות פסולות, מטרידות, החוזרות פעם אחר פעם ללא הרף . גם כשהילד רוצה להפסיק לחשוב עליהם הוא מתקשה. 
בדרך כלל קשורות ל"זיהום" "לכלוך" " אלימות". 
קומפולסיות (כפייתיות): התנהגויות ו/ או פעולות החוזרות על עצמן והנכפות על הילד בצורה של טכסים נגד רצונו במטרה לבטל את המחשבות הטורדניות. דוגמאות: דילוגים, פעולות ניקיון, סדר, בדיקות, טכסים לפני שינה, מספרי מזל, טעיות מכוונות, לשון סגי נהור.

הטיפול התרופתי

• חשוב כמסייע לעבודה הפסיכולוגית. 
• ניתן לאחר אבחון והערכה מעמיקים. 
• תוך הסכמה ברורה של שני ההורים ושל הילד. 
• ניתן לפרק זמן קצר יחסית ( ימים עד שבועות) 
• מחייב אבחנה מבדלת עם מצבים רפואיים אחרים, כגון: בבלוטת התריס, הפרעות במערכת הדם ו/או במערכת העצבית המרכזית, באיברים פנימיים. 
• מחייב מעקב סדיר בזמן הטיפול ובעת ההפסקה!! 

הטיפול התרופתי כולל שלוש קבוצות נוגדי חרדה: 

קבוצה א' :בנזודיאזפינים 

• פוטנטית : כמה שעות. 
• השפעה: מהירה. 
• ממכרת: צורך בעלייה במינון. תסמונת גמילה. דוגמאות: ואליום, ואבן, לוריוון, קסנאקס. 
• תופעות לוואי: טשטוש, נמנום, פגיעה בערנות.

קבוצה ב': SSRI 

• פוטנטית: לאחר תקופת השהייה (ימים- שבוע(
• השפעה: למשך יממה
• ממכרת: לא. הורדה בהדרגה. 
• דוגמאות : פרוזאק, סרוקסאט, רציטאל, ציפרלקס 
• תופעות לוואי: לא ספציפיות. נטען להגברת הסיכון אובדני.

קבוצה ג' : אנטי-פסיכוטיים, מרגיעים כבדים 

• פוטנטית: מאוד. 
• השפעה: מהירה
• משך ההשפעה: יממה. 
• ממכרת: לא. 
• דוגמאות: ריספרדאל (ריספון), נוילפטיל, פרפנאן, 
• תופעות לוואי: עלייה במשקל וסכרת, ריספרדאל( שרירים "תפוסים", "עוויתות" זמניות/קבועות).

ד"ר בני וגנר, פסיכיאטר ילדים

ראיון אצל פרופ' קרסו בתכנית חיים בריא 03.11.15

האם ילד שלכם בררן באוכל? לתופעת התפריט המצומצם כבר יש הגדרה פסיכיאטרית וגם טיפול.

צפו בראיון עם ד"ר בנימין וגנר בתכנית חיים בריא 03.11.15

http://www.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1156583

תפקיד האב מפרספקטיבה היסטורית(חלק ב')- ד"ר בני וגנר

חלק א' של המאמר

מהפך נוסף חל על תפקיד האב בשנות השמונים של המאה ה- 20 כאשר יותר ויותר נשים יצאו לשוק העבודה, רכשו מקצועות ושאפו לעשות קריירה. במקביל למודעות לזכויות האישה התקבלה  באותה עת האמנה לזכויות הילד מטעם האו"ם אשר הסדירה את זכויותיהם של קטינים. כתוצאה מתהליכים אלה ,האבות נדרשו הן ע"י האמהות והן ע"י הצאצאים "לשוב הביתה" לחיק המשפחה אך הפעם ממקום אחר: כמקור לתמיכה ומשענת , עם יכולות גידול וטיפוח ויחס רך ורגשי לילדיו. דרישה זו הולידה את המושג של " האב החדש" האב המעורב רגשית, במקביל לאם, בגידול וחיי ילדיו.

הדרישה להיות " אב חדש" , אב מעורב רגשית "כמו האימא" הפגיש את הגברים עם דילמה לא פשוטה: האבות נדרשו לזנוח מאחוריהם את התפקיד המסורתי כפי שנתפס והונהג ע"י  אבותיהם  ואבות אבותיהם מימי התנ"ך ועד אותה עת. חוויה זו, נחוותה באופן תרבותי לא מודע כמעין " בגידה" מגדרית וכניעה לתכתיבי נשים וילדים . התחושה הייתה שלו האבות הקדמונים היו עדים למתרחש היו מזדעזעים ולא מאשרים. הדרישה החברתית- תרבותית לשבירת מחסום זה פגש קושי נוסף עבור גברים רבים: השפה הרגשית , הטיפול היומיומי המעורב והמכוון לילד לא היה ברמה היסטורית מנת חלקם של הגברים ולכן הם נדרשו כעת ללמוד את רזי הגידול והטיפוח של תינוקות וצעירים מפי האמהות אשר כאמור, מתמיד היו ונשארו קשורות לנשים אחרות ולרזי הגידול ההורי. כצעד מרחיק לכת לדרישה החברתית הנ"ל גברים נדרשו לראשונה להיות נוכחים בחדר הלידה ובהמשך להשתתף כמלווים פעילים בקורסים להכנת הלידה וכו' . עבור גברים רבים הדבר דימה לכניסה לטריטוריה לא מוכרת , אולי אסורה מעט והתקשו למצוא את מקומם ואת תפקידם בסיטואציות כאלה. יחד עם זאת, עבור גברים רבים מאוד הייתה זו הזדמנות בלתי רגילה לאפשר לעצמם להעניק מעצמם לצאצאיהם לא רק בתחום הפרנסה, הגבולות והמשמעת אלא גם מתוך העוצמות הרגשיות, האישיות והאוטנטיות של מקורות רוך רגש יכולת אמפטיה והכלה המצוי בקרבם מבלי להפוך בהכרח ל"נשיים" או " רכים". עבור ילדים רבים הקרבה הרגשית לאבות היה מקור מרענן של הזדהות והשתייכות , משענת בטוחה ומנוסה לגדול בצורה בריאה, חופשייה ובטוחה יותר. האב החדש נדרש להיות אב מעורב בחיי בניו ובנותיו באותה מידה. מחקרים חדשים הראו שילדים הגדלים בזכות המעורבות הפעילה והרגשית של שני הוריהם- המקדמים גם את עצמם ברמת העבודה- גדלים להיות בני אדם בעלי יכולת לאמפטיה ולהשיג הישגים גבוהים ברמה האקדמית והתפקודית. בהדרגה, גברים רבים אימצו את המודל החדש לאבהות , נטלו חלק נכבד בתהליכים משפחתיים משמעותיים מבחינה תקשורתית- רגשית, הפכו למעורבים ופעילים במסגרות החינוך והטיפול בילדיהם, למדו לחתל, לבשל ואף התפתחו בקריירות שבעבר היו מנת חלקן רק של אמהות. בחלק מהמקרים האם הפכה למפרנסת הראשית והאב היה למגדל הראשי של ילדיהם. לצד המהפכה בעולם האבהות עדיין הזמינות והנוכחות המעשית של אבות רבים בחיי היומיום של ילדיהם הצטמצמה עד מאוד  בשל דרישות העבודה והפרנסה והשאיפה לפיתוח קריירה. במקרים מסוימים אבות פגשו את ילדיהם בשעות הבוקר המוקדמות או רגע לפני השינה ו/או בשבת. הוי אומר שלצד המודעות הגוברת בחשיבות תפקיד האב בחיי ילדים לצורך התפתחותם הרגשית התקינה, במקרים לא מעטים הגברים נותרו מחויבים לעולם העבודה התובעני מבחינת שעות העבודה, לדרישות הפרנסה ולשאיפות האישיות לחיי קרירה ולמשאלה לצבירת הון.

בעשור האחרון חוקקו חוקים המסדירים את זכויות האבות כגון: חופשת לידה עבור האב, ביטול חוק חזקת הגיל הרך אשר העניק בעבר לאמהות זכות קדימה ובלעדית לגדל תינוקות מתחת לגיל בי"ס. וכו'. בעידן הנוכחי הלכה וגדלה בצורה תקדימית את השתתפותן של נשים במעגל הקריירה והעבודה במקביל ובדומה- ולעתים אף יותר- לגברים העובדים שעות מרובות. בהמשך לתהליכים שהתרחשו בחברה המערבית בכלל ובעולם העבודה, בפרט - אשר החלו לפני כמאה ועשרים שנה ואשר השפיעו באופן מכריע על מהות תפקיד האב ובהמשך על תפקיד האם- המצב היום הנו ששני ההורים נמצאים במקרים רבים מאוד מחוץ לבית לאורך מרבית שעות האור. עובדה זו מטשטשת עד מאוד את ההבדלים המסורתיים שהיו בעבר לגברים ולנשים לגבי תפיסת תפקידם ההורי בצורה שונה ברמה המגדרית. זוגות רבים, גברים כנשים  מתמודדים היום במעשה להטוטנות, דהיינו: כיצד לשלב חיי קריירה ועבודה עם חיי משפחה ואינם רואים כל הבדל או שוני בתפקיד האב לעומת תפקיד האם אלא מדברים בקול אחד על התפקיד ההורי ועל חלוקת מטלות הוריות למיניהם- רגשיות , טכניות, ערכיות ואחרות בצורה שוויונית ובחלוקה צודקת לכל צד. 

תפקיד האב מפרספקטיבה היסטורית(חלק א')- ד"ר בני וגנר

תפקיד האב עבר בשלושים השנים האחרונות מהפך אדיר שלא היה כמותו מראשית הציוויליזציה ועד לשנות השמונים של המאה ה- 20 בהיסטוריה הכללית של הגברים, בכלל ושל האבות, בפרט. לאורך השנים תפקיד האב אופיין בשל מעמדו הרם והנישא  והבלתי מעורער בהיררכיה המשפחתית כמי שמעניק ,מעמדה סמכותית בלעדית: חינוך, דת, גבולות, חוקים וערכים לכלל המשפחה. תפקיד מרכזי נוסף  היה בהיותו האב המפרנס  היחיד של משפחתו. כידוע, האם וילדים נחשבו אז לנכסי צאן ברזל של האב לצד שאר  רכושו וקניינו הבלעדי לו. תפקידים אחרים במשפחה היו אף הם מקובעים ולא השתנו במרוצת הדורות: על האישה חלה אז החובה  להוליד ולגדל ילדים בהיותם קטנים ולדאוג לטיפול וטיפוח של הבית. ילדים נחשבו ככאלה רק בגילאים הצעירים . למעשה,  ילדים קטנים נחשבו ל " מבוגרים בקטן". בנים זכרים מגיל עשר ואילך עזבו את האמהות עם שחר ויצאו עם אבותיהם ליום עבודה שלם ומפרך לעבודה בשדות או  בבתי המלאכה . הבנים שימשו כשוליית האבות ולמדו מהם הן  את רזי עולם העבודה והן את עולם הגבריות וכיצד עליהם להיות ולהתנהג כגברים. באופן מסורתי, הקשר אב- בת היה מרוחק יותר בהשוואה לקשר אב- בן. היה מצופה שהבת תישאר צמודה לאם עד חתונתה בגיל הצעיר  ותלמד ממנה את רזי הגידול והטיפול המשפחתי- ביתי. יחד עם זאת, הקשר אב- ילד היה נטול מעורבות רגשית ולא התבסס על אמפטיה, הכלה ותקשורת רגשית גלויה. הסברה הייתה שגישה רכה תוביל את הבנים לגדול כרכים ו"נשיים". גברים אינם בוכים הייתה סיסמא שהנציחה לאורך דורי דורות את הדרישה כלפי הגבר להראות איפוק מרבי ולגלות עצמה וכוח בכל מצב ומצב. על כן הגישה החינוכית התבססה על קשיחות ויד קשה ," חוסך שבטו שונא בנו". כך האמינו אבות ואבות ואבותיהם שבצורה זו בנים ילמדו להיות גברים ראויים וטובים.

עם פרוץ המהפכה התעשייתית בסוף המאה ה- 19 חל מפנה ראשון ומכונן בעולם הגברים ובחיי המשפחה: עם המעבר לעבודה במפעלים הגדולים, הקמת אזורי תעשייה נרחבים ,רוכזו  אוכלוסיות בערים זעירות  אשר הפכו לערים גדולות ומאוכלסות ע"י הגברים הפועלים במפעלים השונים.  גברים רבים מכל קצוות תבל נטשו את בתיהם בכפר,בעיירה , בעיר הלא מתועשת ובספר ונהרו אל העיר הגדולה בחיפוש אחר פרנסה ועושר. בהרבה מקרים בני המשפחה נותרו מאחור ומרחוק.  גברים אלה התגוררו בערים הגדולות  בסמוך למפעלים בתקווה שעם הזמן הם  יצליחו להביא לשם את שאר בני משפחתם. בפועל, ברוב המקרים, חלום איחוד המשפחה לא התרחש. כתוצאה מכך, משפחות רבות נותרו ללא דמות אב זמין, נוכח בבית, משמעותי וממלא אחר תפקידיו המסורתיים . ילדיהם חדלו לשמש שוליית האבות ונותרו עם אחותיהם ואמותיהם . עובדה זו השפיע ישירות על תפקיד האם. תרמה גם להעצמת תפקיד האם  המהפכה הפמיניסטית ותהליך שחרור האישה אשר התרחשו בראשית המאה הקודמת ולאורך כל אותה מאה . בגין זה  ניתנה משמעות ותוקף אחר לתפקיד האם . לדוגמא : האם הפכה להיות הדמות המרכזית עבור ילדיה בצורה הולכת וגדלה  ולעתים קרובות הדמות הבלעדית הקובעת בחיים השוטפים בבית וכמשפיעה בחיי היומיום על ערכי ודרכי חינוך הילדים . בשל הריחוק הגיאוגרפי תפקיד האב הצטמצם באותה תקופה למי שדואג לפרנסה עבור המשפחה הרחוקה  וכשולט בשלט רחוק על הקודים האתיים, הדתיים והמוסריים של המשפחה. במרוצת הזמן ,בתי המשפט בארצות המערב העניקו יותר ויותר סמכויות לאמהות לנהל את חיי המשפחה וקביעת מדיניות החינוך עבור ילדיהן.

דוקטור בנימין וגנר - קורות חיים

הכשרה מקצועית  של ד"ר בנימין וגנר בתחום רפואה ופסיכיאטריה

• 1970-1977 לימודים בפקולטה לרפואה בבואנוס איירס, ארגנטינה - בני וגנר
• 1980 תחילת התמחות בפסיכיאטריה
• 1990 קבלת תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר
• 1994 סיום לימודים בבי"ס לפסיכותראפיה , אוניברסיטת ת"א.

שרות צבאי של ד"ר בנימין וגנר

• 1983-1984 שרות חובה: פסיכיאטר צבאי במרפאה לבריאות הנפש הצבאית בתל- השומר.
• 1984-2002 שרות מילואים פעיל כפסיכיאטר צבאי.
• 2002-2004 שרות מילואים כפסיכיאטר צבאי בהתנדבות.

ד"ר בנימין וגנר - עבודה כפסיכיאטר, פסיכותרפיסט ומדריך בפסיכותראפיה

• 1989-1990 ראש צוות ילדים ונוער במרפאה הקהילתית לבריאות הנפש , הרצליה.
• 1990-1998 מנהל יחידת ילדים ונוער במרפאה לברה"ן רמת-גן, שרותי בריאות כללית. .
• 1985-עד עתה קליניקה פרטית- טיפול פרטני לילדים, נוער ומבוגרים.
• 1999- עד עתה מנהל "מכון וגנר"  בהנהלת ד"ר בני וגנר לטיפול בילדים, בנוער ובמשפחה

-מטפל ומדריך בפסיכותראפיה פרטנית לילדים ונוער
-מנחה, מדריך בטיפול קבוצתי בילדים ובעבודה טיפולית בקבוצות ילדים לצוות ממקצועות הבריאות.מפתח אסטרטגיות לעבודה טיפולית בקבוצות לאבות , לעבודה טיפולית בקבוצות ילדים בגיל בי"ס ובילדים בגיל הרך עם לקויות התפתחותיות. 

פעילות מקצועית עבור מוסדות שונים ויזמות מקצועיות של ד"ר בני וגנר

• 1996- בי"ס "נתיב", הרצלייה, לילדים בעלי הפרעות התנהגות. לאורך השנים תפקידים שונים בהם יועץ פסיכיאטרי לצוות הטיפולי, מנחה ומדריך קבוצות הורים ומדריך תרפיסטיים בטיפול הקבוצתי בכתות ביה"ס.
• 2000-01/2009: עורך חוות דעת על פי מינוי של בתי משפט לענייני משפחה.
• 2000-עד עתה הנחלה והדרכה שוטפת על הנחיית קבוצות לילדים במסגרות שונות בארץ בתחום החינוך הפסיכולוגיה והבריאות .מנהל פורומים על אבהות ו"פסיכותרפיה של הילד" הסגורים לאנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש.
• 2008- העברת סדנאות והשתלמויות בנושא העבודה בקבוצות ילדים לצוות ממקצועות בריאות הנפש וממקצועות הבריאות
• 2010- הקמת מרכז " דרך הקבוצה" להכשרת מטפלים בהנחיה וטיפול בקבוצות ילדים.

בני וגנר - פעילות קהילתית- התנדבותית:

בחו"ל-

במסגרת הקהילה היהודית בבואנוס איירס ארגנטינה תפקידים שונים,כגון:
לאורך שנים מדריך, מורה ומחנך . שחקן בתיאטרון האידי לנוער,מנחה ערבי תרבות בקהילה.

בארץ-

• 1985- קידום נושא "האב החדש" המעורב רגשית בחיי ילדיו דרך המדיה האלקטרונית והכתובה, סדנאות, הרצאות לקהל הרב ולאנשי מקצוע, סדנאות לאבות, פורום " אבות" סגור לאנשי מקצוע
• 2000- 2006 גזבר האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר.
• 2004- מנהל פורומים סגורים לאנשי מקצוע בנושאים שונים כגון: הפסיכותרפיה הפרטנית של הילד, אבהות, עבודה טיפולית בקבוצות ילדים.
• 2010- חבר הנהלה באגודה השיתופית למתיישבים קהילתיים רמות מנשה

חברות של בני וגנר באיגודים מקצועיים 

• חבר האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר.
• חבר בעמותה הישראלית להנחיה וטיפול קבוצתי
• חבר באיגוד האמריקאי להנחיה וטיפול קבוצתי IAGPA

פרסומים מדעיים של ד"ר בני וגנר

• Koslowsky, M., Bleich, A., Greenspoon, A., Wagner, B., Apter, A. and Solomon, Z. J., (1991), Assessing the validity of the Plutchik Suicide Risk Scale. Psychiatr. Res., Vol. 25(4), pp. 155-8.
• Koslowsky, M., Bleich, A., Apter, A., Solomon, Z., Wagner, B. and Greenspoon, A., (1992), Structural equation modelling of some of the determinants of suicide risk. Journal of medical Psychology, Vol. 65(2), pp. 157-65.
• Roe, D., Chopra, M., Rudnick, A., Lachman, M. and Wagner, B., (In press), search for the lost self: Developments is the understanding of coping and recovery processes among people with severe and persistent mental illness. Policy and social welfare.
• Roe, D., Chopra, M., Wagner, B., Katz, G., and Rudnick, A., (2004), The Emerging Self- in Conceptualizing and Treating Mental Illness. Journal of Psychosocial Nursing & Mental Health Services, Vol. 42(2).
• ויס, ו. ווגנר, ב. (1997), טיפול קבוצתי בילדים. מקבץ: ביטאון האיגוד הישראלי לטיפול קבוצתי, כרך ג', עמ' 7-42.

לא רק רפואה

בזמן האחרון מצאתי את הזדמנות לממש את אהבתי לבמה. כבר בילדותי ובנעוריי השתתפתי בהצגות בתאטרון הקהילתי בארגנטינה. לאחרונה אני משתתף כשחקן ראשי בהצגת הבכורה לתאטרון אזורי מגידו.

ד"ר בני וגנר (משמאל) בחזרות להופעה

יש פה במועצה הרבה כוחות של אנשים מאוד מוכשרים ומאוד מקצועיים בתחום התאטרון והמשחק, כמו במוזיקה, מחול, ושירה, ואני חושב שמאוד חשוב לייסד ולטפל גם בקבוצת תאטרון. אנחנו היום בעיצומן של החזרות וזו חוויה מדהימה. 19 שחקנים על הבמה בקומדיה שנונה ומצחיקה, עם אנשים כל כך מוכשרים, בחברות, בהומור, בגיבוש. נפלא. המוטיבציה שלי מאוד מאוד גבוהה וזה מה שמאפשר לי למצוא את הזמן הנחוץ ואני, כמו כולם, מרגיש מחויבות מאוד גבוהה ומצפה בקוצר רוח לעלות על הבמה.

כתבה על השתתפות של ד"ר בני וגנר בהצגות תאטרון אזורי מגידו:  http://www.megido.org.il/media/sal/pages/glion_yaoli_15.pdf

במכון וגנר אנו עוסקים בעבודה טיפולית בקבוצות ילדים עם הפראות התפתחותיות והתנהגותיות. זוהי גישה טיפולית ראויה ומיטבית עבור האוכלוסייה הצעירה עם קשיים רגשיים-חברתיים ועבור ילדים עם לקויות התפתחותיות ממקורות שונים. איך עושים את זה? להלן מדריך לטיפול קבוצתי לילדים בעלי הפרעות התנהגות.

חלק א'
חלק ב'
חלק ג'

ד"ר בני וגנר - ראש מכון וגנר לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים

ד"ר בנימין וגנר - איך יתמודדו ילדים ונוער עם חרדה? המדריך הזמין להתמודדות.

לא פעם ולא פעמיים שמענו על תופעת החרדה בקרב ילדים ובני נוער.
כדי להבין איך לעזור לילדינו להתמודד עם החרדה אלינו להבין כמה דברים.
מה היא חרדה? ממה היא נובעת? במה היא נבדלת מהפחד?

בשביל כל זה חיברתי מדריך קצר וזמין בנושא חרדה בקרב בני נוער והתמודדות עימה:
מדריך זמין להתמודדות של ילדים ונוער עם חרדה
מאת ד"ר בני וגנר פסיכיאטר ילדים ונוער http://the-group-way.co.il

מהי חרדה?

• חרדה הנה תחושה כלל אנושית, אות אזעקה פנימית הבאה להודיע ולהתריע מפני סכנה ממשית העומדת להתרחש.
• היא מבשרת התרחשות של סוג של אירוע כגון: אסון, קטסטרופה או אירוע דרמטי אחר.

מה ההבדל בין חרדה לפחד?

• פחד הנו תגובה טבעית, אנושית ורצויה לנוכח איום ממשי ותכליתי בחיים המציאותיים.
• הפחד קשור תמיד למצב אובייקטיבי ולקיום של גורם מסכן ממשי.

אז מה בכל זאת ההבדל בין חרדה לפחד?

• התחושה יכולה להיות דומה.
• ההבדל המרכזי הוא בקיום או באי-קיום של גורם מציאותי, ממשי לתחושת הסכנה הצפויה.

בעוד שהפחד מתעורר מול סיכון אמיתי, החרדה הנה תחושה סובייקטיבית הנובעת יותר מהמערך הפסיכולוגי של האדם הצופה את הקטסטרופה, שמבחינתו "בוא תבוא", כי הוא חש אותה בתוכו.

איך חרדה באה לידי ביטוי?

• החרדה נוטה "להתחבא" ואף "להתחפש" בגוף האדם והיא שולחת לו איתותים כוזבים, המרתיעים אותו מפני סכנה נוראית העומדת לקרות.
• מהם אותם איתותים כוזבים?-
• רעד, חולשה, דפיקות לב, קוצר נשימה, סחרחורת, תחושת עלפון, זיעה מרובה.
• מה עובר על האדם החווה איתותים אלה?-
• הפחד הגדול הוא לאבד שליטה, למות או "להשתגע".

איך החרדה באה לידי ביטוי?

למה בכל זאת האיתותים הם כוזבים?

• החרדה היא מאוד "טריקית" ובעלת המון תחבולות. היא נותנת תחושה של "מחלה", כאשר למעשה אין כלל מחלה.
• האיתותים הנם תגובות פיזיולוגיות, טבעיות, המשתחררות בבן האדם מאז הוא קיים על פני כדור-הארץ. מטרתם להרתיעו לקראת התמודדויות לא צפויות וקשות.

למה הכוונה בכך שהחרדה "טריקית"?

• לחרדה דרכים משלה להשתלט ולהכניע בן-אדם-
• לחרדה שאיפות לכבוש את ליבם של ילדים ומבוגרים.
• היא אוהבת לתפוס את כל תשומת הלב, לתפוס את "כל הבמה".
• היא אוהבת לראות עצמה "בכותרות הראשיות" ולזכות ב"כל הזרקורים" לעברה.
• לפיכך, כל הזדמנות שתינתן לה להוכיח שהיא גדולה וחזקה היא תשתמש בה לטובתה, היא "תתנפח", תרגיש "מאוד חשובה", "כוכבת נולדה" ותציק יותר ויתר למי שהעניק לה חשיבות רבה מעין זו.

האם לחרדה נקודות תורפה?

• בהחלט.
• החרדה פגיעה בעיקר במצב אחד ברור: כשמתעלמים ממנה. או! אז היא מרגישה מאוד מושפלת, היא "מתכווצת", חשה מקופחת ולא רצויה ועל-כן היא מעדיפה "להוריד פרופיל" ולהסתלק מהשטח ב"בושת פנים" ו"על ארבע".
• כתוצאה מכל אלה, החרדה מפנה את עצמה מ"הבמה המרכזית" והאדם עשוי לתפוס בחזרה את השליטה לחייו.

האם הילדות בימינו הולכת ונעלמת? 

השאלה, די מפתיעה, הנשאלת בימינו בקרב החוקרים את התפתחותם החברתית של ילדים - האם הילדות בזמנים המודרניים הולכת ונעלמת? האם תם עידן הילדות?

ואני מרשה לעצמי להוסיף: האם בעת הנוכחית מה שכונה בעבר  כ "קסמה של הילדות" – פסה מהעולם?שאלת החוקרים הנ"ל מתכוונת לשאול האם הגיע סוף לתפישת "ילדותיות ההיסטורית" כפי שהיא הומשגה בתקופה הרומנטית של המאה ה- 18 וה- 19?

כפי שחוקר בשם דסברג (DASBERG) קבע בשנת 1975 המונח "ילדותיות היסטורית" התייחס בזמנו לדרך גידול של ילדים תוך שמירה על היותם קטנים - פשוטו כמשמעו. כלומר, שמירה על זכותם להיות "ילדותיים" ולא מודעים לעובדות החיים ולרזי עולמם של מבוגרים.

המושג של ילדותיות קבע הפרדה חדה וברורה בין עולם הילדים לבין עולם המבוגרים. על ההורים היה להוביל את ילדיהם במהלך גידולם והתפתחותם צעד אחר צעד ובהדרגה אל תוך עולם המבוגרים. עולם שעד אז, היה נסתר עבורם ולהכין אותם לעולם לכניסה אל העולם הזה.

להמשך קריאה:

• רקע הסטורי
• "קסם הילדות" או בועה שאומדת להתנפץ?
• הילדותיות בזמנינו
• ההשלכה

"אוליבר טוויסט" 2012 - גם ב 2015.

עוד ב 7 במרץ 2012 בערב חג פורים כתבתי פוסט בשם "אוליבר טוויסט 2012- התפתחות או נסיגה חברתית?" שעסק באיך ילדים מתמודדים עם תופעה של הורים עסוקים. 

היום כבר שנת 2015 והמצב לא השתנה. גם היום הורים ממשיכים לעבוד שעות על גבי שעות ונאלצים להקדיש את זמן ההורות היקר שלהם לעבודה. לכן אני חושב שהפוסט הזה עדיין מאוד אקטואלי וחשוב לקריאה, אז אני הולך לשחזר אותו כאן.

שינויים כלכלים-חברתיים ותמורות מרחיקי לכת בעולם העבודה משפיעים כיום בצורה ישירה, חדה ודי בוטה בעולם המשפחה בכלל, ובחיי ילדים בפרט. אין ספק, שבחברה העכשווית בעלת אופי מערבי מקום העבודה "שאב" את ההורים לתוכו בצורה חסרת תקדים – לדוגמא: שני הורים עובדים שעות לא שעות- על חשבון ההנכחה ההורית שמתמיד הייתה מנת חלקה של חיי המשפחה. כלומר, אין שינוי, כמובן, באהבה ההורית ולא בכוונות הנכונות של הורים  להעניק לילדיהם את המרב והמיטיב . כיום הנוכחות ההורית הנו מוצר הנעדר- ברמות ודרגות שונות- מבתים רבים בישראל.

ילדים קטנים לרוב אינם מבינים את מהותו של אותו מקום עבודה אליו נשאבים הוריהם ביום- יום  ולעתים קרובות, הוא גם גורר אותם אליו  בבית – בשעות הערב- וגורם להם להיות מחובר אליו  דרך הרשת, מסרונים, שיחות טלפוניות וכד'. אין הכוונה שאם מכירים את המקום הפיזי אז השאלה הזו מקבלת מענה. זוהי שאלה כללית יותר: "למה הוריי עסוקים כל כך בעבודה ופחות נמצאים איתי"?

אצל בני- אדם , בשונה מבעלי חיים אחרים הנוכחות ההורית הנה חיונית וקריטית לגדילה והתפתחות רגשית תקינה , דרך דיגום, תיווך ושיתוף חוויתי יומיומי וכד'. על פי רוב, ילדים נמצאים במסגרות חינוכיות של אחרי שעות הלימודים כגון צהרון ולעתים גם ב- "ערבון". ויש מי שהציע בציניות מסגרות משלימות נוספות, כגון: " לילון"  או "שחרון" שיכין את הילדים ליום חדש. זה באמת לא מצחיק.

המשך קריאה

האתר של מכון וגנר

מכון וגנר עבר לאתר החדש שלו !

האתר נמצא בכתובת http://www.the-group-way.co.il
האתר החדש מתמקד בעיקר בנושא קבוצות הילדים. יש בו הרחבה לגבי הקורס שניתן לעבור במכון וגנר. רשימה של המרכזים שעברו השתלמויות וקבצים ומצגות שהיו באתר הישן.

אתר  the-group-way.co.il

ד"ר בני וגנר
פסיכיאטר ילדים ונוער ופסיכותרפיסט. מנחה ומדריך בטיפול קבוצתי בילדים במסגרות חינוך בריאות ורווחה במרכזים טיפוליים ושיקומיים באזורים שונים בארץ. מנהל "מכון וגנר" ומרכז "דרך הקבוצה". מפתח אסטרטגיות לעבודה טיפולית בקבוצות ילדים בגיל הצעיר עם לקויות התפתחותיות ובילדים עם קשיים רגשיים-חברתיים-התנהגותיים

גב' אדית וגנר

קליאנית תקשורת , מדריכה מוסמכת. M.A. ייעוץ לחינוך המיוחד. בעלת ניסיון רב באבחון וטיפול פרטני וקבוצתי בילדים עם לקויות התפתחותיות. עוסקת בהדרכת בעלי מקצוע במסגרות החינוך המיוחד, החינוך הקדם יסודי והבריאות. משלבת היבטים מתחומי התפתחות שונים יחד עם הראייה הרגשית בעת בניית אסטרטגיות עבודה בקבוצות טיפוליות.

אתם מוזמנים להיכנס ולהתרשם ואף להציע הצעות דרך דף הצור קשר שנמצא באתר.

בכבוד רב

ד"ר בני וגנר, מנהל מכון וגנרמנהל מכון וגנר

הבלוגר של ד"ר בני וגנר..

כאן אני מתכנן להעלות מחשבות ורעיונות מהחיים

מוזמנים להצטרף אלי ולהנות מהפסקה קלה מהחיים העמוסים

יום טוב!
בני


בנוסף, תוכלו למצוא אותי גם כאן:

* הבלוג שלי ב Cafe DeMarker

* LinkedIn

* פורום פסיכולוגיה עברית