יום שני, 23 בנובמבר 2015

סוגי חרדה - המשך למאמר של ד"ר בנימין וגנר

בעבר כבר פרסמתי מאמר על תופעת חרדה בקרב ילדים ובני נוער. היום אני רוצה לדבר על תופעת חרדה בכללית.
מהי? איזה סוגים יש לה? ואיך ניתן לתפל בה?




סוגי חרדה

  • מוכללת. 
  • פוביה. 
  • חרדה חברתית :אילמות בררנית 
  • חרדת פרידה :סירוב ללכת לביה"ס. 
  • חרדת כישלון ו/או הצלחה :חרדת מבחנים. 
  • הפרעה טורדנית כפייתית- OCD 
  • חרדה פוסט-טראומטית.- PTSD

פוביה

הילד מעתיק את החרדה לאובייקט חי או דומם, לסיטואציה או למקום מסוים. מאמצים וניסיונות חוזרים להימנע ממפגש עם מקור החרדה. מפגש עם מקור הפוביה מעורר התקף פאניקה 

דוגמאות: 
  • School Phobia
  • אגורפוביה: פחד ממקומות פתוחים. 
  • קלאוסטרופוביה: פחד ממקומות סגורים. 
  • בעלי חיים, חושך, ספרים


חרדה חברתית

חרדה ספציפית: פחד ממצב חברתי מסוים, כגון: דיבור בכתה, או אכילה בנוכחות אחרים, הופעות בטכסים. 
חרדה החברתית מוכללת: הפחדים עולים במצבים חברתיים שונים ורבים, כגון: לפגוש ילדים, לשחק אתם, לדבר עם מבוגרים/מורים 
החרדה פוגעת בתהליכי חיברות וברכישת מיומנויות חברתיות. היא גורמת לבדידות רגשית, לעצב ולתחושת "שוני" מעיקה ומטרידה. 
בבסיסה: הימנעות, חשש להיפגע, להיות מקור ללעג, להיות מובך, להופיע כלא תואם או מוזר.

אילמות בררנית
  • דיבור רק בנוכחות סביבה קטנה, מוכרת ולא מאיימת. 
  • לרוב מדברים במשפחה הגרעינית. 
  • לעתים גם עם ילדים 
  • מסרבים לדבר עם מורים /מבוגרים זרים 
  • הקושי שלהם עצום והמועקה גדולה 
  • על פי רוב חשים לא מובנים וסובלים מביקורת רבה בייחוד אם קיימת ציפייה שהשתתפו בשיעור בכתה.

חרדת פרידה

חרדה גבוהה אצל הילד לגבי בריאותם ושלמותם של הוריו, חרדה ממצב שיכפה עליו פרידה מהם . "שכחו אותי בבית". החרדה מתעצמת בעת: הליכה לבית הספר, לטיולים עם הכתה, שעליו להישאר לבד בבית/ לישון אצל חברים . בזמן פרידה: בכי, כעס, מחאה, סירוב להיפרד, שלשולים ותלונות סומאטיות, כגון: כאבי בטן והפרעות בשינה. 

הילד דורש לישון עם ההורים. 

יש פגיעה ניכרת בתפקוד החברתי- למידתי של הילד ושל הוריו ( עקב "סירוב הילד "לשחרר את ההורים("

הפרעה טורדנית כפייתית  - OCD

אובססיביות (טורדנות) מחשבות פסולות, מטרידות, החוזרות פעם אחר פעם ללא הרף . גם כשהילד רוצה להפסיק לחשוב עליהם הוא מתקשה. 
בדרך כלל קשורות ל"זיהום" "לכלוך" " אלימות". 
קומפולסיות (כפייתיות): התנהגויות ו/ או פעולות החוזרות על עצמן והנכפות על הילד בצורה של טכסים נגד רצונו במטרה לבטל את המחשבות הטורדניות. דוגמאות: דילוגים, פעולות ניקיון, סדר, בדיקות, טכסים לפני שינה, מספרי מזל, טעיות מכוונות, לשון סגי נהור.


הטיפול התרופתי

  • חשוב כמסייע לעבודה הפסיכולוגית. 
  • ניתן לאחר אבחון והערכה מעמיקים. 
  • תוך הסכמה ברורה של שני ההורים ושל הילד. 
  • ניתן לפרק זמן קצר יחסית ( ימים עד שבועות) 
  • מחייב אבחנה מבדלת עם מצבים רפואיים אחרים, כגון: בבלוטת התריס, הפרעות במערכת הדם ו/או במערכת העצבית המרכזית, באיברים פנימיים. 
  • מחייב מעקב סדיר בזמן הטיפול ובעת ההפסקה!! 

הטיפול התרופתי כולל שלוש קבוצות נוגדי חרדה: 

קבוצה א' :בנזודיאזפינים 
  • פוטנטית : כמה שעות. 
  • השפעה: מהירה. 
  • ממכרת: צורך בעלייה במינון. תסמונת גמילה. דוגמאות: ואליום, ואבן, לוריוון, קסנאקס. 
  • תופעות לוואי: טשטוש, נמנום, פגיעה בערנות.
קבוצה ב': SSRI 
  • פוטנטית: לאחר תקופת השהייה (ימים- שבוע(
  • השפעה: למשך יממה
  • ממכרת: לא. הורדה בהדרגה. 
  • דוגמאות : פרוזאק, סרוקסאט, רציטאל, ציפרלקס 
  • תופעות לוואי: לא ספציפיות. נטען להגברת הסיכון אובדני.
קבוצה ג' : אנטי-פסיכוטיים, מרגיעים כבדים 
  • פוטנטית: מאוד. 
  • השפעה: מהירה
  • משך ההשפעה: יממה. 
  • ממכרת: לא. 
  • דוגמאות: ריספרדאל (ריספון), נוילפטיל, פרפנאן, 
  • תופעות לוואי: עלייה במשקל וסכרת, ריספרדאל( שרירים "תפוסים", "עוויתות" זמניות/קבועות).
ד"ר בני וגנר, פסיכיאטר ילדים

יום רביעי, 4 בנובמבר 2015

ראיון אצל פרופ' קרסו בתכנית חיים בריא 03.11.15


האם ילד שלכם בררן באוכל? לתופעת התפריט המצומצם כבר יש הגדרה פסיכיאטרית וגם טיפול.
צפו בראיון עם ד"ר בנימין וגנר בתכנית חיים בריא 03.11.15

יום ראשון, 1 בנובמבר 2015

תפקיד האב מפרספקטיבה היסטורית(חלק ב')- ד"ר בני וגנר


מהפך נוסף חל על תפקיד האב בשנות השמונים של המאה ה- 20 כאשר יותר ויותר נשים יצאו לשוק העבודה, רכשו מקצועות ושאפו לעשות קריירה. במקביל למודעות לזכויות האישה התקבלה  באותה עת האמנה לזכויות הילד מטעם האו"ם אשר הסדירה את זכויותיהם של קטינים. כתוצאה מתהליכים אלה ,האבות נדרשו הן ע"י האמהות והן ע"י הצאצאים "לשוב הביתה" לחיק המשפחה אך הפעם ממקום אחר: כמקור לתמיכה ומשענת , עם יכולות גידול וטיפוח ויחס רך ורגשי לילדיו. דרישה זו הולידה את המושג של " האב החדש" האב המעורב רגשית, במקביל לאם, בגידול וחיי ילדיו.

הדרישה להיות " אב חדש" , אב מעורב רגשית "כמו האימא" הפגיש את הגברים עם דילמה לא פשוטה: האבות נדרשו לזנוח מאחוריהם את התפקיד המסורתי כפי שנתפס והונהג ע"י  אבותיהם  ואבות אבותיהם מימי התנ"ך ועד אותה עת. חוויה זו, נחוותה באופן תרבותי לא מודע כמעין " בגידה" מגדרית וכניעה לתכתיבי נשים וילדים . התחושה הייתה שלו האבות הקדמונים היו עדים למתרחש היו מזדעזעים ולא מאשרים. הדרישה החברתית- תרבותית לשבירת מחסום זה פגש קושי נוסף עבור גברים רבים: השפה הרגשית , הטיפול היומיומי המעורב והמכוון לילד לא היה ברמה היסטורית מנת חלקם של הגברים ולכן הם נדרשו כעת ללמוד את רזי הגידול והטיפוח של תינוקות וצעירים מפי האמהות אשר כאמור, מתמיד היו ונשארו קשורות לנשים אחרות ולרזי הגידול ההורי. כצעד מרחיק לכת לדרישה החברתית הנ"ל גברים נדרשו לראשונה להיות נוכחים בחדר הלידה ובהמשך להשתתף כמלווים פעילים בקורסים להכנת הלידה וכו' . עבור גברים רבים הדבר דימה לכניסה לטריטוריה לא מוכרת , אולי אסורה מעט והתקשו למצוא את מקומם ואת תפקידם בסיטואציות כאלה. יחד עם זאת, עבור גברים רבים מאוד הייתה זו הזדמנות בלתי רגילה לאפשר לעצמם להעניק מעצמם לצאצאיהם לא רק בתחום הפרנסה, הגבולות והמשמעת אלא גם מתוך העוצמות הרגשיות, האישיות והאוטנטיות של מקורות רוך רגש יכולת אמפטיה והכלה המצוי בקרבם מבלי להפוך בהכרח ל"נשיים" או " רכים". עבור ילדים רבים הקרבה הרגשית לאבות היה מקור מרענן של הזדהות והשתייכות , משענת בטוחה ומנוסה לגדול בצורה בריאה, חופשייה ובטוחה יותר. האב החדש נדרש להיות אב מעורב בחיי בניו ובנותיו באותה מידה. מחקרים חדשים הראו שילדים הגדלים בזכות המעורבות הפעילה והרגשית של שני הוריהם- המקדמים גם את עצמם ברמת העבודה- גדלים להיות בני אדם בעלי יכולת לאמפטיה ולהשיג הישגים גבוהים ברמה האקדמית והתפקודית. בהדרגה, גברים רבים אימצו את המודל החדש לאבהות , נטלו חלק נכבד בתהליכים משפחתיים משמעותיים מבחינה תקשורתית- רגשית, הפכו למעורבים ופעילים במסגרות החינוך והטיפול בילדיהם, למדו לחתל, לבשל ואף התפתחו בקריירות שבעבר היו מנת חלקן רק של אמהות. בחלק מהמקרים האם הפכה למפרנסת הראשית והאב היה למגדל הראשי של ילדיהם. לצד המהפכה בעולם האבהות עדיין הזמינות והנוכחות המעשית של אבות רבים בחיי היומיום של ילדיהם הצטמצמה עד מאוד  בשל דרישות העבודה והפרנסה והשאיפה לפיתוח קריירה. במקרים מסוימים אבות פגשו את ילדיהם בשעות הבוקר המוקדמות או רגע לפני השינה ו/או בשבת. הוי אומר שלצד המודעות הגוברת בחשיבות תפקיד האב בחיי ילדים לצורך התפתחותם הרגשית התקינה, במקרים לא מעטים הגברים נותרו מחויבים לעולם העבודה התובעני מבחינת שעות העבודה, לדרישות הפרנסה ולשאיפות האישיות לחיי קרירה ולמשאלה לצבירת הון.

בעשור האחרון חוקקו חוקים המסדירים את זכויות האבות כגון: חופשת לידה עבור האב, ביטול חוק חזקת הגיל הרך אשר העניק בעבר לאמהות זכות קדימה ובלעדית לגדל תינוקות מתחת לגיל בי"ס. וכו'. בעידן הנוכחי הלכה וגדלה בצורה תקדימית את השתתפותן של נשים במעגל הקריירה והעבודה במקביל ובדומה- ולעתים אף יותר- לגברים העובדים שעות מרובות. בהמשך לתהליכים שהתרחשו בחברה המערבית בכלל ובעולם העבודה, בפרט - אשר החלו לפני כמאה ועשרים שנה ואשר השפיעו באופן מכריע על מהות תפקיד האב ובהמשך על תפקיד האם- המצב היום הנו ששני ההורים נמצאים במקרים רבים מאוד מחוץ לבית לאורך מרבית שעות האור. עובדה זו מטשטשת עד מאוד את ההבדלים המסורתיים שהיו בעבר לגברים ולנשים לגבי תפיסת תפקידם ההורי בצורה שונה ברמה המגדרית. זוגות רבים, גברים כנשים  מתמודדים היום במעשה להטוטנות, דהיינו: כיצד לשלב חיי קריירה ועבודה עם חיי משפחה ואינם רואים כל הבדל או שוני בתפקיד האב לעומת תפקיד האם אלא מדברים בקול אחד על התפקיד ההורי ועל חלוקת מטלות הוריות למיניהם- רגשיות , טכניות, ערכיות ואחרות בצורה שוויונית ובחלוקה צודקת לכל צד. 

תפקיד האב מפרספקטיבה היסטורית(חלק א')- ד"ר בני וגנר




תפקיד האב עבר בשלושים השנים האחרונות מהפך אדיר שלא היה כמותו מראשית הציוויליזציה ועד לשנות השמונים של המאה ה- 20 בהיסטוריה הכללית של הגברים, בכלל ושל האבות, בפרט. לאורך השנים תפקיד האב אופיין בשל מעמדו הרם והנישא  והבלתי מעורער בהיררכיה המשפחתית כמי שמעניק ,מעמדה סמכותית בלעדית: חינוך, דת, גבולות, חוקים וערכים לכלל המשפחה. תפקיד מרכזי נוסף  היה בהיותו האב המפרנס  היחיד של משפחתו. כידוע, האם וילדים נחשבו אז לנכסי צאן ברזל של האב לצד שאר  רכושו וקניינו הבלעדי לו. תפקידים אחרים במשפחה היו אף הם מקובעים ולא השתנו במרוצת הדורות: על האישה חלה אז החובה  להוליד ולגדל ילדים בהיותם קטנים ולדאוג לטיפול וטיפוח של הבית. ילדים נחשבו ככאלה רק בגילאים הצעירים . למעשה,  ילדים קטנים נחשבו ל " מבוגרים בקטן". בנים זכרים מגיל עשר ואילך עזבו את האמהות עם שחר ויצאו עם אבותיהם ליום עבודה שלם ומפרך לעבודה בשדות או  בבתי המלאכה . הבנים שימשו כשוליית האבות ולמדו מהם הן  את רזי עולם העבודה והן את עולם הגבריות וכיצד עליהם להיות ולהתנהג כגברים. באופן מסורתי, הקשר אב- בת היה מרוחק יותר בהשוואה לקשר אב- בן. היה מצופה שהבת תישאר צמודה לאם עד חתונתה בגיל הצעיר  ותלמד ממנה את רזי הגידול והטיפול המשפחתי- ביתי. יחד עם זאת, הקשר אב- ילד היה נטול מעורבות רגשית ולא התבסס על אמפטיה, הכלה ותקשורת רגשית גלויה. הסברה הייתה שגישה רכה תוביל את הבנים לגדול כרכים ו"נשיים". גברים אינם בוכים הייתה סיסמא שהנציחה לאורך דורי דורות את הדרישה כלפי הגבר להראות איפוק מרבי ולגלות עצמה וכוח בכל מצב ומצב. על כן הגישה החינוכית התבססה על קשיחות ויד קשה ," חוסך שבטו שונא בנו". כך האמינו אבות ואבות ואבותיהם שבצורה זו בנים ילמדו להיות גברים ראויים וטובים.
עם פרוץ המהפכה התעשייתית בסוף המאה ה- 19 חל מפנה ראשון ומכונן בעולם הגברים ובחיי המשפחה: עם המעבר לעבודה במפעלים הגדולים, הקמת אזורי תעשייה נרחבים ,רוכזו  אוכלוסיות בערים זעירות  אשר הפכו לערים גדולות ומאוכלסות ע"י הגברים הפועלים במפעלים השונים.  גברים רבים מכל קצוות תבל נטשו את בתיהם בכפר,בעיירה , בעיר הלא מתועשת ובספר ונהרו אל העיר הגדולה בחיפוש אחר פרנסה ועושר. בהרבה מקרים בני המשפחה נותרו מאחור ומרחוק.  גברים אלה התגוררו בערים הגדולות  בסמוך למפעלים בתקווה שעם הזמן הם  יצליחו להביא לשם את שאר בני משפחתם. בפועל, ברוב המקרים, חלום איחוד המשפחה לא התרחש. כתוצאה מכך, משפחות רבות נותרו ללא דמות אב זמין, נוכח בבית, משמעותי וממלא אחר תפקידיו המסורתיים . ילדיהם חדלו לשמש שוליית האבות ונותרו עם אחותיהם ואמותיהם . עובדה זו השפיע ישירות על תפקיד האם. תרמה גם להעצמת תפקיד האם  המהפכה הפמיניסטית ותהליך שחרור האישה אשר התרחשו בראשית המאה הקודמת ולאורך כל אותה מאה . בגין זה  ניתנה משמעות ותוקף אחר לתפקיד האם . לדוגמא : האם הפכה להיות הדמות המרכזית עבור ילדיה בצורה הולכת וגדלה  ולעתים קרובות הדמות הבלעדית הקובעת בחיים השוטפים בבית וכמשפיעה בחיי היומיום על ערכי ודרכי חינוך הילדים . בשל הריחוק הגיאוגרפי תפקיד האב הצטמצם באותה תקופה למי שדואג לפרנסה עבור המשפחה הרחוקה  וכשולט בשלט רחוק על הקודים האתיים, הדתיים והמוסריים של המשפחה. במרוצת הזמן ,בתי המשפט בארצות המערב העניקו יותר ויותר סמכויות לאמהות לנהל את חיי המשפחה וקביעת מדיניות החינוך עבור ילדיהן.