התמכרות ילדים ונוער למחשב ולרשת האינטרנט - בנימין וגנר

מאמר שלי בנושא התמכרות לרשת מתוך אתר מאמרים https://www.articles.co.il/author/20169

השם "נרקו - רשת" בא לציין חשש: האם קיימת התמכרות למחשב ולאינטרנט בקרב צעירים?
הדעות בספרות המקצועית המועטה בנושא הנן חלוקות. יש הטוענים בבירור שקיימת תופעה כזו. אולם, מחברים אחרים שוללים את קיומה של תופעת ההתמכרות לאינטרנט של ילדים ונוער. בסיס השלילה העדר הגדרה פורמלית מצד הגורמים המוסמכים ו/או ע"י מקטלגים כגון מדריך האבחנות והקטגוריות הפסיכיאטריות בשם DSM IV (ממתינים למהדורתו החמישית הנמצאת בהכנה).

אך מעבר להגדרות הפורמליות, ברמה הקלינית, ניתן בוודאות לקבוע שהמסך השתלט לא מעט על חיי ילדים בתקופה יחסית מהירה. רוב הילדים מבלים שעות -לעתים שעות לא שעות- כשעיניהם נשואים למסך כלשהו: למחשב, לטלוויזיה, לסוני-פלייסטיישן ואף למסך של הטלפון הסלולרי. מסך מסך מסך. נראה שכיום זו הדרך לקלוט, להביט על ולהבין את העולם הסובב. המסך מאפשר בעת ובעונה אחת להסתכל על תופעות מעניינות, מורכבות, מסעירות, מרגשות ויחד עם זאת הכל ממרחק רוגע. למה רוגע? כי הצפייה ממזערת את התגובה הרגשית, המרחק הפלסטי מהווה מעין סכר הגנתי ביסודו לבל נחווה עמוקות . ניתן להתחבר וניתן להינתק. הכל בלחיצת כפתור. לחץ על enter ואתה שייך. לחץ על escape ואתה באמת אינך שם עוד. ואולי תשוב ואולי לא. ה .-2- אך ישנם מצבים שנהפוך הוא: האינטרנט והמסך ,באופן כללי מאפשרים לחוות ,לחוש ולהרגיש ביתר שאת, דווקא בגלל המרחק הגדול והמובטח מראש שהוא מציע. כלומר, ניתן לחוש, לדמיין, לפנטז, להדבר ,"לגעת" ולהתקשר אך ללא סכנה לקיום של מפגש אינטימי פנים אל פנים ליצירת קשר אנושי עמוק ומתמשך. תן וקח כפי יכולתך. רק מה שבאמת תרצה לתת ולמשוך אליך מבעד למסך. המסך מאפשר גם תופעה חברתית אדירה: ילדים רבים שלמרבה הצער,אינם נהנים מרשת חברתית בחיים הממשיים ואולי הם בעצם מבודדים ,עשויים למצוא את עצמם ברשת האינטרנטית במקום מאוד מרכזי ואפילו להיחשב לבן-אדם "מגניב" ו"פופולרי". לא תמיד חייבים להתמודד בתוכניות ריאליטי על כוכבות. יש מספיק מקום ב- web להתחבר דרך משחק אונליין או אתר מבוקש, בלוג או רשת חברתית אופנתית כדי להתחיל לספור כמה חברים ניתן לרכוש ולקבל מהם "סמיילי" ומשוב מיידי ומפרגן (ברוב המקרים). מזור לבדידות אם כן זו אחת הסיבות להתמסרות המאסיבית לרשת. הצורך במיגור השעמום הנו סיבה טובה נוספת לעמוד בשורה אחת עם הבדידות הרגשית והחברתית כסיבות התורמות ישירות להתמכרות לרשת. הנה הביטו וראו: בהקלקה קלה אחת, כבמטה קסם, כל המועקה ואווירת הנכאים נעלמת ולפתע הצעיר מחובר לעולם רחב ,שלם,מלא דמויות ססגוניות. הקץ ל"ביאוס". המסך ממרכז, הצבעים והאור הבוהק משחררים את הדכדוך עד לשעה מאוחרת יותר. לפעמים עד אור הבוקר. שא שא שא... ההורים ישנים, נא לא להעיר אותם שמא ידרשו לכבות את המחשב, מחר יש בי"ס. -3- נכון, זה לא נשמע כל כך נורא. אז היכן הסכנה? ובכן, הברכה הנה גם הקללה: למעשה החברות ברשת ברוב המקרים מסתכמת בזה: ברשת הוירטואלית. בחיים הממשיים הכל ממשיך להתנהל אחרת. על פי רוב, אין כמעט אפשרות להעביר את החויה האינטרנטית למציאות. ריאליה היא לא וירטואליה. למרבה הצער, קורה לעתים שלאט לאט ובהדרגה נשאבים יותר ויותר למחשב ופחות ופחות מתמודדים עם החים עצמם. ישנם מקרים בהם מתחילה להתרחש פגיעה בתפקוד: היעדרות מביה"ס, איחורים רבים, ירידה בלימודים. לעתים המצב מחמיר מביא לעימותים בבית. ישנם מקרים בהם זה מגיע גם אלימות מילולית לכעס, לתסכול ולעתים רחוקות אף מעבר לזה כשההורה המגדל מנסה לנתק את הצעיר מהרשת. למרות שמשתמשים כבדים פועלים במשך הלילה עד הפיכת סדרי עולם, רוב הפעמים ההתחברות למחשב נעשית כבר על הבוקר ולאורך היממה כולל שעות של הסתגרות בחדר וניתוק מהסובב. במקרים קיצוניים ישנה גם הזנחה בהיגיינה ומופיעים סימנים ברורים של דיכאון ,חרדה ופגיעה כללית בתפקוד. אך, כשמחוברים לרשת: יש שוב "אקשן" יש חברים, יש מעמד, יש תפקוד אולי מרשים וגם הערכה והשגים ואפילו עולה חיוך על הפנים.

מה עושים? ברור שכל שימוש במסך, באינטנרנט אמור להיות נושא לדיון במשפחה תוך הסכמת כל הצדדים לגבי שעות ומשך ההתחברות והצפייה. אך כשישנם סימנים לשאיבת יתר לתוך המקלט/מחשב ו/או מופיע שינוי בהתנהגות וריבוי שעות מול המסך יש לפנות לייעוץ מקצועי לצורך הכוונה ובדיקה מה מביא את הצעיר לנטוש את המערכה המשפחתית, הלימודית, החברתית , חוגי העשרה וכד' ולהתחיל לפעול במערכת מקבילה סגורה בפלסטיק ורכיבים אלקטרוניים ולהרגיש מקובל, מקושר ומרושת בהצלחה באוטוסטראדה הוירטואלית של רחוב הרחובות: האינטרנט. 

ההערה של דוקטור בני וגנר: *המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות טכנית, אך אין לראות בכך כל כוונה לאפליה מגדרית*.

טיפול קבוצתי בילדים ונוער - מאפיינים ייחודיים - דוקטור בנימין וגנר

מכון וגנר - דרך הקבוצה עוסק בעבודה טיפולית לילדים עם קשיים התפתחותיים בשיטת טיפול קבוצתי.

אבל מה זה בעצם טיפול קבוצתי לילדים ונוער? במה היא מתאפיינת? לפניכם ההסבר:

הטיפול הקבוצתי בילדים ונוער הינו חדש יחסית, יש לנו רישומים מן המאה הקודמת על קבוצות טיפוליות בדרך המשחק, ציור אומנות ועוד. ישנם גורמים שונים העוזרים לטיפול הקבוצתי ביניהם טיפול בין אישי, אוניברסליות הדרכה בין אם זה המשפחה ובין אם חברי הקבוצה, לכידות חברתית, קתרזיס(ביטוי של רגשות) ועוד

בסך הכל הטיפול הקבוצתי בילדים עבר דרך ארוכה ולא קצרה מאז שהחל במאה הקודמת

כבר ב1947 עבד קרל רוג'רס  דרך משחק במכוניות, ארגז חול, רובים ועוד על מנת ליצור קבוצות ילדים ה"מספרות" בעצם על מה שקורה להם בתוך הנפש, הביטוי הקבוצתי עזר לילדים להרגיש שייכות ובכך בעצם תרם גם למטפל להכיר את בעיותיהם טוב יותר וגם להם להגדיר את הבעיות באופן סמוי.

ב1976 פרנק כבר עבד עם ילדים בגיל בית הספר והצליח לא מעט בזכות זה. הוא עסק בילדים בגיל בי"ס בעלי מופרעות ורקע משפחתי קשה בדרך הקבוצות מובנות ועל ידי שימוש בשיקופים ובקונפרונטציות.

רקע היסטורי לקבוצת הטיפוליות הפעילות דרך המשחק

Slavson 1943
הראשון שפיתח שיטה סיסטמתית מבוססת על עקרונות פסיכואנליטיים "קבוצות טיפוליות פעילות" - activity group therapy לעבודות מלאכה: ציור, חימר ועבודות עץ.

Axline 1947
קרל רוג'רס
בובות, מכוניות,רובים ארגז חול וכד'.

Ginnot 1961 ו – Schiffer 1969 
ילדים בגיל הגן. טכניקות אינטרפרטטיביות סביב המשחק

Frank 1976:
""experiential group therapy”
ילדים בגיל בי"ס בעלי מופרעות ורקע משפחתי קשה. הקבוצות מובנות. שימוש בשיקופים ובקונפרונטציות. 

Kernberg & Chazan 1991 
מודל מקיף של טיפול קבוצתי מבוסס על פעילות משחקית מיועד לילדים בעלי הפרעת התנהגות קלה עד מתונה.

התפתחות הטיפול הקבוצתי במסגרת מחלקות פסיכיאטריות לילדים ונוער

• (1944Redl - מחנות קיץ לילדים טיפולים פסיכו-דינאמיים ארוכי-טווח.
• Anthony 1957 :ילדים להורים פסיכוטיים.
• Churchill1974 : אחים של מאושפזים.
• :Abramson,et al 1979 ילדים בעלי אימפולסיביות רבה .
• Rosenberg et al 1979 :שילוב של נוער אוטיסטי, אובדני, פירומני וגונב.
• Lev 1983:ילדים עם הפרעות בהתנהגות דיכאון ואובדנות .

דגמי קבוצות טיפוליות מבוססי תיאוריות

• Rogers- Child-Centered Group Play Therapy
• Jungian Group Play Therapy
• Group Application of Adlerian Play Therapy
• GroupPlay Therapy Ego psychology
• Object Relations Theory Group PlayTherapy
• Gestalt Group Therapy
• Structured Group Ecosistemic Play therapy
• Developmental Group Play Therapy
• Behavioural Group Therapy
• Cognitive Group Therapy

גורמי ריפוי בטיפול הקבוצתי (Yalom, 1970 )

לימוד בין אישי- אמירות הדדיות
אוניברסליות- בעיות משותפות
הדרכה- יעוץ מחברי הקבוצה
הבנה עצמית- קבלה עצמית
לכידות קבוצתית-שייכות
קתרזיס- ביטוי של רגשות
הזדהות- חבר כמודל 

טיפול קבוצתי בילדים ונוער מאפיינים ייחודיים- הסיכוי

היבטים קליניים, תיאורטיים ומעשיים, המסייעים בתוכן ובתהליך הקבוצתי עם ילדים ונוער לרפוי ולאקט הטיפולי.
תהליך הכנה של קבוצה משול לתהליך בו מתעוררת התשוקה והרגש להורות. כלומר, המשאלה להקים קבוצה טיפולית בילדים מקבילה ,מהיבטים מסוימים, להתפתחות הרגש ההורי, האימהי והאבהי. 
ההזמנה של קולגה לעבודה זו בקו-תרפיה בהחלט יכולה להתאים לתקופת החיזור והמשאלה ללדת 
כלומר: מראש מתכננים משפחה מרובת ילדים 

(1974)Scheidlinger
הקבוצה הטיפולית בילדים הנו שלם (group as a whole) 
ובהשאלה – הקבוצה היא ה-"benevolent mother” 
האם הטובה, בעלת רחב לב, לא נוקמת ורק עוזרת. 

כשאשת מקצוע מודיעה על רצונה להקים קבוצה- מודיעה על רצונה להפריה מתוך תחושה של קיום "רחמי" בתוכה
המסוגל להכיל את החוויה הקבוצתית לילדים, להולידה,לגדלה ולשומרה.

תהליך ההיכרות עם הילדים והוריהם, תהליך האינטייק,בחירת הילדים המתאימים להשתתף בקבוצה, מסייע לתהליך חיוני וחשוב ביותר בקבוצות ילדים ונוער-
תהליך ההתקשרות,
ה- attachment. 

בחינת רמת ההתקשרות של הקבוצה- אחד הפרמטרים המרכזיים החייבים להיבדק בכל שלב ושלב בקבוצה 

בשלבים מוקדמים של הטיפול רמת ההתקשרות של הקבוצה עם המנחים עלולה להיות כאוטית לא בטוחה או חרדה. עם התפתחות הקבוצה הטיפולית, רמת ההתקשרות הולכת ונעשית יותר ויותר בטוחה באופייה .

רמת התקשרות בטוחה בין חברי הקבוצה לבין המנחים מאפשרת תהליכים של ריפוי ותיקון בייחוד אצל ילדים אשר חוו הורות מתסכלת, נעדרו דמויות בוגרות קומפטנטיות המסוגלות להעניק להם משענת בטוחה רציפה ויציבה. 

"קינון"
הכנת המקום הפיזי לקבוצה 
חדר הטיפול הקבוצתי- אקסטנציה טבעית של פונקציה רחמית- אימהית- הורית

גודל הקבוצה

לקחת בחשבון את יכולת ההכלה של המנחים את הילדים המסוימים המשתתפים בקבוצה ואת הנסיבות בהם היא מתקיימת

(1985) Colson

סיטואציה של טיפול קבוצתי דומה מאוד למסגרת משפחתית. נוכחות של כמה אנשים שונים, מזרז התפתחות של דינמיקה משפחתית 

הפעילות המרכזית של הקבוצה

מבוססת על משחקים, 
ופעולות מתחום ההבעה והיצירה. פעילות זו מוגשת כהזנה הורית סביבה מתאפשרת תקשורת, הווי, הבעת קונפליקטים והעלאת מתחים שמחוץ לחדר וגם מתוך הקבוצה

בירורם, ליבונם ואווררם מאפשרים השתחררות מהם וסיכוי לריפוי. 

(1992)Schammess

לאחר שהילד התקבל לתרבות הקבוצה, הוא יכול לחוות מחדש את יחסי המשפחה המציאותיים ספוגי הפתולוגיה ויחד עם שאר ילדי הקבוצה ליצור משפחה חדשה סימבולית שבה צרכיו, שאיפותיו ופחדיו ישפיעו על תגובות המנחה 

ההקשבה של המנחה- מאפשרת לו הבנה אפקטיבית. הבנה זו באה לידי ביטוי דרך התערבויותיו. ההבנה האפקטיבית יוצרת ארגון סדר ומשמעות בכאוס שנוצר. הארגון החדש הוא התרבות הטיפולית של הקבוצה.

מכווה שההסבר הקצר הזה יעזור לא מעט לאלא שבאמת רוצים לדעת מי ומה במגרש הזה ויכול לתת תמונה לא רעה על המצב כיום ואולי אפילו לאן הוא שואף בעתיד.

ד"ר בנימין וגנר - פסיכיאטר ילדים ונוער, מנהל מכון וגנר לעבודה טיפולית קבוצתית לילדים

ראיון של ד"ר בנימין וגנר אצל גבי גזית ברדיו ללא הפסקה 103 FM

בתאריך12/01 התראיינתי בתכנית של גבי גזית ברדיו ללא הפסקה.
כאן אפרסם את הראיון שלי
העזנה נעימה!

ד"ר בני וגנר, פסיכיאטר לילדים ולנוער במרפאה להפרעות אכילה במרכז הרפואי שיבא תל השומר - הפרעות אכילה בקרב ילדים: הנושא זולג כבר לגילאים יותר נמוכים

מתי ילד סובל מהפרעת אכילה ומתי הוא סתם בררן

עוד על הפרעות אכילה בקרב ילדים - בתכנית אורלי וגאי בערוץ 10

http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1169074

סרטון יוטיוב:

"אני בת 8 ושוקלת רק 16 קילו" - קבוצות טיפוליות של ד"ר בני וגנר לילדים עם הפראות אכילה בבית חולים שיבא

כתבה חדשה בידיעות אחרונות על עבודה טיפולית של ד"ר בנימין וגנר בקבוצות ילדים עם הפרעות אכילה.

"קדימה, אתם צריכים להסיר את הקללה ולהבריא", מדרבן ד"ר בני וגנר את הילדים במרפאה להפרעות אכילה בשיבא. נעם ברקן ביקרה בקבוצות טיפוליות ייחודיות לבני 6 עד 9 והוריהם, ושמעה איך הפכה ההפרעה לאחת התופעות המדאיגות בשנים האחרונות, ואיך גיל הילדים שסובלים ממנה רק הולך ויורד

נעם ברקן  • 11.01.16

אתם לא מאמינים מה קורה ביער הקסום", מספר הפסיכיאטר ד"ר בנימין וגנר, והנוכחים, כולם רזים ונמוכים לגילם, יושבים סביבו במרפאת הפרעות אכילה בילדים ונוער בבית החולים שיבא, ומקשיבים. "הגיעה אלינו אורחת — השדונית הקונדסית ורבע — ויחד עם אחיה השדון הקטן הם משגעים את הדודה שלהם, המכשפה הרעה. "המכשפה צורחת, 'למה זה מגיע לי? אני דודה טובה. הכנתי מרק שפעת עם עוגות עבשות, טיגנתי תיקנים עם עגבניות חמוצות ורקובות עם רעלים'. אף אחד ביער לא ראה מה הוא אוכל, לכן כולם הפסיקו לאכול".

"כמונו", אומרת מיה, בת השש וחצי.

"חיות היער מבקשות", ממשיך הדוקטור, "שתעזרו לנו — תבטלו את הקללה של המכשפה ותחזירו את התיאבון הבריא כדי שנאכל".

להמשך קריאה לחצו כאן

מאמרים של ד"ר בני וגנר

אני מפרסם בין היתר את מאמרים שלי גם באתר www.articles.co.il - אתר מאמרים מקצועיים.

כדי שתתרשמו אביא כדוגמה מאמר מתוך אלה שפרסמתי

איך שומרים על איזון בין חיי עבודה וקריירה וחיי משפחה

"קשה. קשה." " מאוד מסובך". "להטוטנות של ממש". ביטויים אלה ואחרים נשמעים תדיר מפי הורים המגדלים את ילדיהם ובעת ובעונה אחת הם נדרשים להתמודד עם עולם מציאותי של קריירה ועבודה בה הדרישה לתפקוד הנה מירבית טוטלית ואינטנסיבית.

דרישה הנמצאת בעלייה מתמדת ומשמעותית מעת לעת, במיוחד בתקופה האחרונה. רוב ההורים כיום מתמודדים עם מצב חדש שלא היה כמותו בהיותם בעצמם ילדים. אז, לפחות אחד ההורים היה זמין ונגיש לילדים בבית. כיום בבתים רבים ,ההורים מגיעים הביתה לעתים לקראת או לפנות ערב ומוצאים ילדים עייפים ובמידה מסוימת אולי גם מתוסכלים כי בילו את מרבית שעות היום בידי אנשים טובים אך מבחינתם, בהשוואה לאמא ולאבא הם עבורם זרים והם גם מתחלפים. אין להורים אלה מודל זמין קודם ממי לקחת דוגמא וידע לגבי איך מגדלים ילדים כשאין נוכחות מספקת בבית ואין זמינות ממשית . גם האנרגיות מתפזרות לא רק לכיוון גידול ילדים.

המשך קריאה באתר מאמרים

עוד מאמרים באתר

ילדים להורים מתעשרים: תמונת מצב מאת ד"ר בנימין וגנר

סיפור הצלחה אישי - כלכלי כנגד סיפור הצלחה במשפחה.

תופעת ההתעשרות המהירה הולכת ומשתרשת בארץ, בעיקר בעשור האחרון. יותר ויותר משפחות מצליחות, בפרק זמן קצר יחסית, לצבור הון עתק . אירוע זה הוא בעל השפעות מרחיקות לכת במישורים ובנדבכים שונים. ההשפעות חלות הן על כל פרט במשפחה והן על המשפחה כולה במסגרת הקהילה. תהליך ההתעשרות התעשרות המהירה מתרחשת כתוצאה מתהליך משמעותי המשנה סדרי עדיפויות וציפיות הדדיות במשפחה. תהליך זה תובע מההורים ומהילדים הסתגלות למצב החדש שנוצר, הכולל סבלנות רבה ויכולת המתנה והקרבה להגשמת החלום המשותף. כשהתהליך מתארך או מיטלטל מדי את המערכת המשפחתית - עלולות להיות לכך השלכות רבות .

ההשלכות על ההורה תהליך ההתעשרות המהירה תובע מההורה להשקיע ולפנות את מירב מרצו וזמנו לאורך זמן למיזם "על חשבון" המשפחה. ההתמודדות עם חיי קריירה ועם חיי משפחה מהווה נטל ועומס יתר על ההורה העלול לחוש "נקרע" בין שתי המערכות הדרשניות:המיזם המבטיח עושר והמשפחה מקור לאושר. התקווה להבאת עושר עתידי לבני-הבית עשויה להקל על תחושות לא נוחות עקב היעדרותו או המעטת השקעתו בהם. ההשלכות על הילדים ילדים נוטים לקבל את תהליך ההתעשרות ברגשות מעורבים: מחד, הם גאים מאוד בהורה המצליח ומצפים ל"חיים טובים" ברמה החומרית ול"ביחד" עמו, ברגע שיתעשר. מאידך, הם חשים את חסרונו של ההורה ביום-יום ובמקרים מסוימים, לעתים את אי זמינותו ומעורבותו הרגשית בחייהם.

השלכות ההתעשרות בעשור האחרון ישנם דיווחים על השפעת תהליך ההתעשרות ההורה על בני הנוער. ישנן עדויות המראות מגוון רחב של קשיים בתחום ההתנהגותי,החברתי והלימודי בקרב בני נוער ממשפחות שהתעשרו בתקופה קצרה יחסית. ניכר כי נוצר פער בין ההון שהצטבר כלכלית לבין ה"גרעון" הרגשי שתהליך ההתעשרות גרם לקשר הורה-ילד . ההתעשרות- השלכות על בני נוער הדיווחים מעידים על תופעות,כגון: שימוש בסמים ואלכוהול. עבריינות. חרדה. דיכאון והתאבדות. הישגים לימודיים נמוכים ולא בהתאם ליכולת. חוסר השתלבות במסגרות. משמעות הממצאים למרבה הצער וההפתעה: התופעות הנ"ל הן בחומרה גדולה יותר בהשוואה לאוכלוסיית גיל מקבילה רגילה, כגון: 22% דיכאון אצל נערות ממשפחות אמידות ( פי שלוש מהרגיל) התופעות קרובות באחוזים לנצפה בקרב בני נוער מהקצה השני של הקשת החברתית .( משפחות מצוקה) משמעות הממצאים הנה שלפנינו אוכלוסיית נוער בסיכון הדורשת התייחסות והתערבות.

הסיכון - אישיות חלשה פסיביות. וותרנות. תלותיות. כסף כערך שלילי, עוין ומרחיק. העדר ערך לכסף, התעלמות מתהליכים להגיע להישגים. דאגות לגבי העתיד, במידה ויצטרכו לנהל כספים. הימנעות מתחרות / מפסידניות. גורמי סיכון- הצעירים קיימת נטייה אצל חלק מהצעירים למלא את הלו"ז שלהם באין ספור חוגים ופעילויות מרובות כהסתרת הקשיים. מצב זה מדמה/מפצה על העומס של ההורים. השגיות גדולה אצל ההורה מעמידה את הצעיר במבחן יכולותיו בהווה ובעתיד. היא מחזקת מגמה של פרפקציוניזם והשגיות יתר המסכנות אותו. לעתים, מטרת ה"מילוי" הנו לחפות על ריקנות ובידוד רגשי המחליש את אישיותו ואת תפקודו. הצעיר עלול לבטל את אישיותו וייעודו ולהתיישר עם ציפיות ההורים והסביבה ולשכוח להיות "נאמן לעצמו". גורמי סיכון - ההורים כשל באיתור,בזיהוי ובהכרה בקשיי המתבגר הן בעת תהליך ההתעשרות של הוריו והן לאור שינוי המעמד החברתי - כלכלי של המשפחה. הימנעות מהסתכלות אובייקטיבית ומעמיקה על התהליך הרגשי העובר על הצאצא, במקביל לתהליך העובר על ההורה המתעשר. הנחת יסוד שהון נרכש יקל על הצעיר בהווה ובעתיד מבלי לתת את הדעת על מורכבות המצב החדש שנוצר גורמי סיכון- הורים פנייה לגורם ייעוצי/טיפולי רק בעת סימפטום חריף, כגון: הפרעה חמורה בהתנהגות. שמירה קפדנית מדי על פרטיות, חשש גדול מחשיפת קשיים ומאמצים מרובים להימנע ממבוכה בקרב הקהילה. היענות מוגזמת לציפייה החברתית שאצל העשירים "הכל בסדר" . מאידך, חשש גדול מ "שמחה לאיד".

גורמי סיכון- הסביבה גורמי חינוך וטיפול בקהילה לעתים מהססים לנהוג בטבעיות מול הורים אמידים מאוד לנוכח קשיים מורכבים אצל ילדיהם. לעתים מדובר בהכחשה,עיסוק מרכזי עם שכבות נזקקות יותר באוכלוסיה ואף סלחנות מסוימת. אותם סימפטומים של אזהרה אצל אוכלוסיות חלשות נתפסות אצל גורמי ייעוץ וחינוך כמעשי קונדס של "בני טובים", או נורמטיביים או "מותרים /מותאמים" למעמדם. הסיכוי - ההורים הגברת המודעות לגבי התופעה והשלכותיה שמירה על רצף הקשר הרגשי והתקשורתי עם הצעירים במשפחה לאורך תהליך ההתעשרות וגם לאחריה. עיצוב אישיות ,בניית מערך כוחות נפשיים ופיתוח חוסן נפשי בקרב הצאצאים תוך כדי תהליך ולאחריו. פנייה לגורמים מקצועיים מתאימים ברמה של מניעה ואם צריך- הכוונה וטיפול!. הסיכוי - ילדים ובני נוער תחושת שייכות למערכת משפחתית מתפקדת לאורך כל תהליך המיזם והצלחתו. קבלת תמיכה רגשית / טיפול פסיכולוגי מלווה מתאים. מודעות גבוהה- לקשיים ולליגיטימיות בבקשה לקבלת סיוע. העצמה והגברה של תפקודים שכליים ורגשיים חיוניים להתמודדויות עם מצבים מורכבים ומאתגרים בהווה ובעתיד. תחושת שייכות ומוטיבציה לתרומה לקהילה,כמשפרת זהות ,השתייכות ומגבירה אופקים. לקריאה נוספת נא לעיין בקישור הבא: 

http://www.yeladimvenoar.co.il/image/users/86882/ftp/my_files/%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D.doc

ד"ר בנימין וגנר

סוגי חרדה - המשך למאמר של ד"ר בנימין וגנר

בעבר כבר פרסמתי מאמר על תופעת חרדה בקרב ילדים ובני נוער. היום אני רוצה לדבר על תופעת חרדה בכללית.
מהי? איזה סוגים יש לה? ואיך ניתן לתפל בה?

סוגי חרדה

• מוכללת. 
• פוביה. 
• חרדה חברתית :אילמות בררנית 
• חרדת פרידה :סירוב ללכת לביה"ס. 
• חרדת כישלון ו/או הצלחה :חרדת מבחנים. 
• הפרעה טורדנית כפייתית- OCD 
• חרדה פוסט-טראומטית.- PTSD

פוביה

הילד מעתיק את החרדה לאובייקט חי או דומם, לסיטואציה או למקום מסוים. מאמצים וניסיונות חוזרים להימנע ממפגש עם מקור החרדה. מפגש עם מקור הפוביה מעורר התקף פאניקה 

דוגמאות: 

• School Phobia
• אגורפוביה: פחד ממקומות פתוחים. 
• קלאוסטרופוביה: פחד ממקומות סגורים. 
• בעלי חיים, חושך, ספרים

חרדה חברתית

חרדה ספציפית: פחד ממצב חברתי מסוים, כגון: דיבור בכתה, או אכילה בנוכחות אחרים, הופעות בטכסים. 
חרדה החברתית מוכללת: הפחדים עולים במצבים חברתיים שונים ורבים, כגון: לפגוש ילדים, לשחק אתם, לדבר עם מבוגרים/מורים 
החרדה פוגעת בתהליכי חיברות וברכישת מיומנויות חברתיות. היא גורמת לבדידות רגשית, לעצב ולתחושת "שוני" מעיקה ומטרידה. 
בבסיסה: הימנעות, חשש להיפגע, להיות מקור ללעג, להיות מובך, להופיע כלא תואם או מוזר.

אילמות בררנית

• דיבור רק בנוכחות סביבה קטנה, מוכרת ולא מאיימת. 
• לרוב מדברים במשפחה הגרעינית. 
• לעתים גם עם ילדים 
• מסרבים לדבר עם מורים /מבוגרים זרים 
• הקושי שלהם עצום והמועקה גדולה 
• על פי רוב חשים לא מובנים וסובלים מביקורת רבה בייחוד אם קיימת ציפייה שהשתתפו בשיעור בכתה.

חרדת פרידה

חרדה גבוהה אצל הילד לגבי בריאותם ושלמותם של הוריו, חרדה ממצב שיכפה עליו פרידה מהם . "שכחו אותי בבית". החרדה מתעצמת בעת: הליכה לבית הספר, לטיולים עם הכתה, שעליו להישאר לבד בבית/ לישון אצל חברים . בזמן פרידה: בכי, כעס, מחאה, סירוב להיפרד, שלשולים ותלונות סומאטיות, כגון: כאבי בטן והפרעות בשינה. 

הילד דורש לישון עם ההורים. 

יש פגיעה ניכרת בתפקוד החברתי- למידתי של הילד ושל הוריו ( עקב "סירוב הילד "לשחרר את ההורים("

הפרעה טורדנית כפייתית  - OCD

אובססיביות (טורדנות) מחשבות פסולות, מטרידות, החוזרות פעם אחר פעם ללא הרף . גם כשהילד רוצה להפסיק לחשוב עליהם הוא מתקשה. 
בדרך כלל קשורות ל"זיהום" "לכלוך" " אלימות". 
קומפולסיות (כפייתיות): התנהגויות ו/ או פעולות החוזרות על עצמן והנכפות על הילד בצורה של טכסים נגד רצונו במטרה לבטל את המחשבות הטורדניות. דוגמאות: דילוגים, פעולות ניקיון, סדר, בדיקות, טכסים לפני שינה, מספרי מזל, טעיות מכוונות, לשון סגי נהור.

הטיפול התרופתי

• חשוב כמסייע לעבודה הפסיכולוגית. 
• ניתן לאחר אבחון והערכה מעמיקים. 
• תוך הסכמה ברורה של שני ההורים ושל הילד. 
• ניתן לפרק זמן קצר יחסית ( ימים עד שבועות) 
• מחייב אבחנה מבדלת עם מצבים רפואיים אחרים, כגון: בבלוטת התריס, הפרעות במערכת הדם ו/או במערכת העצבית המרכזית, באיברים פנימיים. 
• מחייב מעקב סדיר בזמן הטיפול ובעת ההפסקה!! 

הטיפול התרופתי כולל שלוש קבוצות נוגדי חרדה: 

קבוצה א' :בנזודיאזפינים 

• פוטנטית : כמה שעות. 
• השפעה: מהירה. 
• ממכרת: צורך בעלייה במינון. תסמונת גמילה. דוגמאות: ואליום, ואבן, לוריוון, קסנאקס. 
• תופעות לוואי: טשטוש, נמנום, פגיעה בערנות.

קבוצה ב': SSRI 

• פוטנטית: לאחר תקופת השהייה (ימים- שבוע(
• השפעה: למשך יממה
• ממכרת: לא. הורדה בהדרגה. 
• דוגמאות : פרוזאק, סרוקסאט, רציטאל, ציפרלקס 
• תופעות לוואי: לא ספציפיות. נטען להגברת הסיכון אובדני.

קבוצה ג' : אנטי-פסיכוטיים, מרגיעים כבדים 

• פוטנטית: מאוד. 
• השפעה: מהירה
• משך ההשפעה: יממה. 
• ממכרת: לא. 
• דוגמאות: ריספרדאל (ריספון), נוילפטיל, פרפנאן, 
• תופעות לוואי: עלייה במשקל וסכרת, ריספרדאל( שרירים "תפוסים", "עוויתות" זמניות/קבועות).

ד"ר בני וגנר, פסיכיאטר ילדים

ראיון אצל פרופ' קרסו בתכנית חיים בריא 03.11.15

האם ילד שלכם בררן באוכל? לתופעת התפריט המצומצם כבר יש הגדרה פסיכיאטרית וגם טיפול.

צפו בראיון עם ד"ר בנימין וגנר בתכנית חיים בריא 03.11.15

http://www.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1156583

תפקיד האב מפרספקטיבה היסטורית(חלק ב')- ד"ר בני וגנר

חלק א' של המאמר

מהפך נוסף חל על תפקיד האב בשנות השמונים של המאה ה- 20 כאשר יותר ויותר נשים יצאו לשוק העבודה, רכשו מקצועות ושאפו לעשות קריירה. במקביל למודעות לזכויות האישה התקבלה  באותה עת האמנה לזכויות הילד מטעם האו"ם אשר הסדירה את זכויותיהם של קטינים. כתוצאה מתהליכים אלה ,האבות נדרשו הן ע"י האמהות והן ע"י הצאצאים "לשוב הביתה" לחיק המשפחה אך הפעם ממקום אחר: כמקור לתמיכה ומשענת , עם יכולות גידול וטיפוח ויחס רך ורגשי לילדיו. דרישה זו הולידה את המושג של " האב החדש" האב המעורב רגשית, במקביל לאם, בגידול וחיי ילדיו.

הדרישה להיות " אב חדש" , אב מעורב רגשית "כמו האימא" הפגיש את הגברים עם דילמה לא פשוטה: האבות נדרשו לזנוח מאחוריהם את התפקיד המסורתי כפי שנתפס והונהג ע"י  אבותיהם  ואבות אבותיהם מימי התנ"ך ועד אותה עת. חוויה זו, נחוותה באופן תרבותי לא מודע כמעין " בגידה" מגדרית וכניעה לתכתיבי נשים וילדים . התחושה הייתה שלו האבות הקדמונים היו עדים למתרחש היו מזדעזעים ולא מאשרים. הדרישה החברתית- תרבותית לשבירת מחסום זה פגש קושי נוסף עבור גברים רבים: השפה הרגשית , הטיפול היומיומי המעורב והמכוון לילד לא היה ברמה היסטורית מנת חלקם של הגברים ולכן הם נדרשו כעת ללמוד את רזי הגידול והטיפוח של תינוקות וצעירים מפי האמהות אשר כאמור, מתמיד היו ונשארו קשורות לנשים אחרות ולרזי הגידול ההורי. כצעד מרחיק לכת לדרישה החברתית הנ"ל גברים נדרשו לראשונה להיות נוכחים בחדר הלידה ובהמשך להשתתף כמלווים פעילים בקורסים להכנת הלידה וכו' . עבור גברים רבים הדבר דימה לכניסה לטריטוריה לא מוכרת , אולי אסורה מעט והתקשו למצוא את מקומם ואת תפקידם בסיטואציות כאלה. יחד עם זאת, עבור גברים רבים מאוד הייתה זו הזדמנות בלתי רגילה לאפשר לעצמם להעניק מעצמם לצאצאיהם לא רק בתחום הפרנסה, הגבולות והמשמעת אלא גם מתוך העוצמות הרגשיות, האישיות והאוטנטיות של מקורות רוך רגש יכולת אמפטיה והכלה המצוי בקרבם מבלי להפוך בהכרח ל"נשיים" או " רכים". עבור ילדים רבים הקרבה הרגשית לאבות היה מקור מרענן של הזדהות והשתייכות , משענת בטוחה ומנוסה לגדול בצורה בריאה, חופשייה ובטוחה יותר. האב החדש נדרש להיות אב מעורב בחיי בניו ובנותיו באותה מידה. מחקרים חדשים הראו שילדים הגדלים בזכות המעורבות הפעילה והרגשית של שני הוריהם- המקדמים גם את עצמם ברמת העבודה- גדלים להיות בני אדם בעלי יכולת לאמפטיה ולהשיג הישגים גבוהים ברמה האקדמית והתפקודית. בהדרגה, גברים רבים אימצו את המודל החדש לאבהות , נטלו חלק נכבד בתהליכים משפחתיים משמעותיים מבחינה תקשורתית- רגשית, הפכו למעורבים ופעילים במסגרות החינוך והטיפול בילדיהם, למדו לחתל, לבשל ואף התפתחו בקריירות שבעבר היו מנת חלקן רק של אמהות. בחלק מהמקרים האם הפכה למפרנסת הראשית והאב היה למגדל הראשי של ילדיהם. לצד המהפכה בעולם האבהות עדיין הזמינות והנוכחות המעשית של אבות רבים בחיי היומיום של ילדיהם הצטמצמה עד מאוד  בשל דרישות העבודה והפרנסה והשאיפה לפיתוח קריירה. במקרים מסוימים אבות פגשו את ילדיהם בשעות הבוקר המוקדמות או רגע לפני השינה ו/או בשבת. הוי אומר שלצד המודעות הגוברת בחשיבות תפקיד האב בחיי ילדים לצורך התפתחותם הרגשית התקינה, במקרים לא מעטים הגברים נותרו מחויבים לעולם העבודה התובעני מבחינת שעות העבודה, לדרישות הפרנסה ולשאיפות האישיות לחיי קרירה ולמשאלה לצבירת הון.

בעשור האחרון חוקקו חוקים המסדירים את זכויות האבות כגון: חופשת לידה עבור האב, ביטול חוק חזקת הגיל הרך אשר העניק בעבר לאמהות זכות קדימה ובלעדית לגדל תינוקות מתחת לגיל בי"ס. וכו'. בעידן הנוכחי הלכה וגדלה בצורה תקדימית את השתתפותן של נשים במעגל הקריירה והעבודה במקביל ובדומה- ולעתים אף יותר- לגברים העובדים שעות מרובות. בהמשך לתהליכים שהתרחשו בחברה המערבית בכלל ובעולם העבודה, בפרט - אשר החלו לפני כמאה ועשרים שנה ואשר השפיעו באופן מכריע על מהות תפקיד האב ובהמשך על תפקיד האם- המצב היום הנו ששני ההורים נמצאים במקרים רבים מאוד מחוץ לבית לאורך מרבית שעות האור. עובדה זו מטשטשת עד מאוד את ההבדלים המסורתיים שהיו בעבר לגברים ולנשים לגבי תפיסת תפקידם ההורי בצורה שונה ברמה המגדרית. זוגות רבים, גברים כנשים  מתמודדים היום במעשה להטוטנות, דהיינו: כיצד לשלב חיי קריירה ועבודה עם חיי משפחה ואינם רואים כל הבדל או שוני בתפקיד האב לעומת תפקיד האם אלא מדברים בקול אחד על התפקיד ההורי ועל חלוקת מטלות הוריות למיניהם- רגשיות , טכניות, ערכיות ואחרות בצורה שוויונית ובחלוקה צודקת לכל צד. 

תפקיד האב מפרספקטיבה היסטורית(חלק א')- ד"ר בני וגנר

תפקיד האב עבר בשלושים השנים האחרונות מהפך אדיר שלא היה כמותו מראשית הציוויליזציה ועד לשנות השמונים של המאה ה- 20 בהיסטוריה הכללית של הגברים, בכלל ושל האבות, בפרט. לאורך השנים תפקיד האב אופיין בשל מעמדו הרם והנישא  והבלתי מעורער בהיררכיה המשפחתית כמי שמעניק ,מעמדה סמכותית בלעדית: חינוך, דת, גבולות, חוקים וערכים לכלל המשפחה. תפקיד מרכזי נוסף  היה בהיותו האב המפרנס  היחיד של משפחתו. כידוע, האם וילדים נחשבו אז לנכסי צאן ברזל של האב לצד שאר  רכושו וקניינו הבלעדי לו. תפקידים אחרים במשפחה היו אף הם מקובעים ולא השתנו במרוצת הדורות: על האישה חלה אז החובה  להוליד ולגדל ילדים בהיותם קטנים ולדאוג לטיפול וטיפוח של הבית. ילדים נחשבו ככאלה רק בגילאים הצעירים . למעשה,  ילדים קטנים נחשבו ל " מבוגרים בקטן". בנים זכרים מגיל עשר ואילך עזבו את האמהות עם שחר ויצאו עם אבותיהם ליום עבודה שלם ומפרך לעבודה בשדות או  בבתי המלאכה . הבנים שימשו כשוליית האבות ולמדו מהם הן  את רזי עולם העבודה והן את עולם הגבריות וכיצד עליהם להיות ולהתנהג כגברים. באופן מסורתי, הקשר אב- בת היה מרוחק יותר בהשוואה לקשר אב- בן. היה מצופה שהבת תישאר צמודה לאם עד חתונתה בגיל הצעיר  ותלמד ממנה את רזי הגידול והטיפול המשפחתי- ביתי. יחד עם זאת, הקשר אב- ילד היה נטול מעורבות רגשית ולא התבסס על אמפטיה, הכלה ותקשורת רגשית גלויה. הסברה הייתה שגישה רכה תוביל את הבנים לגדול כרכים ו"נשיים". גברים אינם בוכים הייתה סיסמא שהנציחה לאורך דורי דורות את הדרישה כלפי הגבר להראות איפוק מרבי ולגלות עצמה וכוח בכל מצב ומצב. על כן הגישה החינוכית התבססה על קשיחות ויד קשה ," חוסך שבטו שונא בנו". כך האמינו אבות ואבות ואבותיהם שבצורה זו בנים ילמדו להיות גברים ראויים וטובים.

עם פרוץ המהפכה התעשייתית בסוף המאה ה- 19 חל מפנה ראשון ומכונן בעולם הגברים ובחיי המשפחה: עם המעבר לעבודה במפעלים הגדולים, הקמת אזורי תעשייה נרחבים ,רוכזו  אוכלוסיות בערים זעירות  אשר הפכו לערים גדולות ומאוכלסות ע"י הגברים הפועלים במפעלים השונים.  גברים רבים מכל קצוות תבל נטשו את בתיהם בכפר,בעיירה , בעיר הלא מתועשת ובספר ונהרו אל העיר הגדולה בחיפוש אחר פרנסה ועושר. בהרבה מקרים בני המשפחה נותרו מאחור ומרחוק.  גברים אלה התגוררו בערים הגדולות  בסמוך למפעלים בתקווה שעם הזמן הם  יצליחו להביא לשם את שאר בני משפחתם. בפועל, ברוב המקרים, חלום איחוד המשפחה לא התרחש. כתוצאה מכך, משפחות רבות נותרו ללא דמות אב זמין, נוכח בבית, משמעותי וממלא אחר תפקידיו המסורתיים . ילדיהם חדלו לשמש שוליית האבות ונותרו עם אחותיהם ואמותיהם . עובדה זו השפיע ישירות על תפקיד האם. תרמה גם להעצמת תפקיד האם  המהפכה הפמיניסטית ותהליך שחרור האישה אשר התרחשו בראשית המאה הקודמת ולאורך כל אותה מאה . בגין זה  ניתנה משמעות ותוקף אחר לתפקיד האם . לדוגמא : האם הפכה להיות הדמות המרכזית עבור ילדיה בצורה הולכת וגדלה  ולעתים קרובות הדמות הבלעדית הקובעת בחיים השוטפים בבית וכמשפיעה בחיי היומיום על ערכי ודרכי חינוך הילדים . בשל הריחוק הגיאוגרפי תפקיד האב הצטמצם באותה תקופה למי שדואג לפרנסה עבור המשפחה הרחוקה  וכשולט בשלט רחוק על הקודים האתיים, הדתיים והמוסריים של המשפחה. במרוצת הזמן ,בתי המשפט בארצות המערב העניקו יותר ויותר סמכויות לאמהות לנהל את חיי המשפחה וקביעת מדיניות החינוך עבור ילדיהן.

דוקטור בנימין וגנר - קורות חיים

הכשרה מקצועית  של ד"ר בנימין וגנר בתחום רפואה ופסיכיאטריה

• 1970-1977 לימודים בפקולטה לרפואה בבואנוס איירס, ארגנטינה - בני וגנר
• 1980 תחילת התמחות בפסיכיאטריה
• 1990 קבלת תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר
• 1994 סיום לימודים בבי"ס לפסיכותראפיה , אוניברסיטת ת"א.

שרות צבאי של ד"ר בנימין וגנר

• 1983-1984 שרות חובה: פסיכיאטר צבאי במרפאה לבריאות הנפש הצבאית בתל- השומר.
• 1984-2002 שרות מילואים פעיל כפסיכיאטר צבאי.
• 2002-2004 שרות מילואים כפסיכיאטר צבאי בהתנדבות.

ד"ר בנימין וגנר - עבודה כפסיכיאטר, פסיכותרפיסט ומדריך בפסיכותראפיה

• 1989-1990 ראש צוות ילדים ונוער במרפאה הקהילתית לבריאות הנפש , הרצליה.
• 1990-1998 מנהל יחידת ילדים ונוער במרפאה לברה"ן רמת-גן, שרותי בריאות כללית. .
• 1985-עד עתה קליניקה פרטית- טיפול פרטני לילדים, נוער ומבוגרים.
• 1999- עד עתה מנהל "מכון וגנר"  בהנהלת ד"ר בני וגנר לטיפול בילדים, בנוער ובמשפחה

-מטפל ומדריך בפסיכותראפיה פרטנית לילדים ונוער
-מנחה, מדריך בטיפול קבוצתי בילדים ובעבודה טיפולית בקבוצות ילדים לצוות ממקצועות הבריאות.מפתח אסטרטגיות לעבודה טיפולית בקבוצות לאבות , לעבודה טיפולית בקבוצות ילדים בגיל בי"ס ובילדים בגיל הרך עם לקויות התפתחותיות. 

פעילות מקצועית עבור מוסדות שונים ויזמות מקצועיות של ד"ר בני וגנר

• 1996- בי"ס "נתיב", הרצלייה, לילדים בעלי הפרעות התנהגות. לאורך השנים תפקידים שונים בהם יועץ פסיכיאטרי לצוות הטיפולי, מנחה ומדריך קבוצות הורים ומדריך תרפיסטיים בטיפול הקבוצתי בכתות ביה"ס.
• 2000-01/2009: עורך חוות דעת על פי מינוי של בתי משפט לענייני משפחה.
• 2000-עד עתה הנחלה והדרכה שוטפת על הנחיית קבוצות לילדים במסגרות שונות בארץ בתחום החינוך הפסיכולוגיה והבריאות .מנהל פורומים על אבהות ו"פסיכותרפיה של הילד" הסגורים לאנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש.
• 2008- העברת סדנאות והשתלמויות בנושא העבודה בקבוצות ילדים לצוות ממקצועות בריאות הנפש וממקצועות הבריאות
• 2010- הקמת מרכז " דרך הקבוצה" להכשרת מטפלים בהנחיה וטיפול בקבוצות ילדים.

בני וגנר - פעילות קהילתית- התנדבותית:

בחו"ל-

במסגרת הקהילה היהודית בבואנוס איירס ארגנטינה תפקידים שונים,כגון:
לאורך שנים מדריך, מורה ומחנך . שחקן בתיאטרון האידי לנוער,מנחה ערבי תרבות בקהילה.

בארץ-

• 1985- קידום נושא "האב החדש" המעורב רגשית בחיי ילדיו דרך המדיה האלקטרונית והכתובה, סדנאות, הרצאות לקהל הרב ולאנשי מקצוע, סדנאות לאבות, פורום " אבות" סגור לאנשי מקצוע
• 2000- 2006 גזבר האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר.
• 2004- מנהל פורומים סגורים לאנשי מקצוע בנושאים שונים כגון: הפסיכותרפיה הפרטנית של הילד, אבהות, עבודה טיפולית בקבוצות ילדים.
• 2010- חבר הנהלה באגודה השיתופית למתיישבים קהילתיים רמות מנשה

חברות של בני וגנר באיגודים מקצועיים 

• חבר האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר.
• חבר בעמותה הישראלית להנחיה וטיפול קבוצתי
• חבר באיגוד האמריקאי להנחיה וטיפול קבוצתי IAGPA

פרסומים מדעיים של ד"ר בני וגנר

• Koslowsky, M., Bleich, A., Greenspoon, A., Wagner, B., Apter, A. and Solomon, Z. J., (1991), Assessing the validity of the Plutchik Suicide Risk Scale. Psychiatr. Res., Vol. 25(4), pp. 155-8.
• Koslowsky, M., Bleich, A., Apter, A., Solomon, Z., Wagner, B. and Greenspoon, A., (1992), Structural equation modelling of some of the determinants of suicide risk. Journal of medical Psychology, Vol. 65(2), pp. 157-65.
• Roe, D., Chopra, M., Rudnick, A., Lachman, M. and Wagner, B., (In press), search for the lost self: Developments is the understanding of coping and recovery processes among people with severe and persistent mental illness. Policy and social welfare.
• Roe, D., Chopra, M., Wagner, B., Katz, G., and Rudnick, A., (2004), The Emerging Self- in Conceptualizing and Treating Mental Illness. Journal of Psychosocial Nursing & Mental Health Services, Vol. 42(2).
• ויס, ו. ווגנר, ב. (1997), טיפול קבוצתי בילדים. מקבץ: ביטאון האיגוד הישראלי לטיפול קבוצתי, כרך ג', עמ' 7-42.